לפי אישום זה, המנוח סעיד אחמד יוסף עודתאללה ז"ל (להלן: המנוח סעיד) היה הבעלים של מקרקעין הידועים כחלקה 8 בגוש 17495 (להלן באישום זה: הקרקע). שטח הקרקע 16 דונם ושוויה 4.5 מיליון ₪. בחלק של האישום המיוחס לשפריר נטען, כי שפריר והנאשמים 7 ו-9 זייפו ייפוי כוח נוטריוני שלפיו המנוח סעיד מכר ביום 25.12.1946 את הקרקע למחמד קאסם מזאריב ז"ל, אביו של הנאשם 7. בייפוי הכוח נרשם מחמוד מריסאת, אביו של הנאשם 1 בכתב האישום (עאדל מריסאת), כמיופה כוח להשלמת העסקה. שפריר והנאשמים 7 ו-9 זייפו ייפוי כוח נוסף מיום 21.5.1997 שלפיו מחמד קאסם מזאריב ז"ל העביר את הקרקע לבנו, הנאשם 7, כשבמסמך זה זויפה חתימתו וחותמתו של הנוטריון שלכאורה אימת את המסמך.
להלן תרשים המתאר את העברת הקרקע:
ביום 11.4.2011 המערערים הגישו ללשכת מיסוי מקרקעין שתי הצהרות על העברות הקרקע, האחת מהמנוח סעיד למנוח מחמד קאסם מזאריב והשנייה מהמנוח מחמד קאסם מזאריב לנאשם 7. בהמשך האישום מפורטות פעולות זיוף ומעשים נוספים שביצעו הנאשמים 7 ו-9, ואיני מוצא לפרטם.
26. בית משפט קמא קבע ביחס לאישום זה כי שני ייפויי הכוח הוכחו כמזויפים, בין היתר בשל כך שייפוי הכוח משנת 1946 ערוך וכתוב באופן זהה לייפויי כוח מזויפים אחרים; מסמך זה אינו נושא מספר סידורי ועותק ממנו לא מצוי בגנזך המדינה; והודעתו של עורך הדין שלכאורה ערך את ייפוי הכוח משנת 1997, שבה טען כי המסמך מזויף ואינו דומה לנוסח ייפויי הכוח שהוא ערך. עוד נקבע כי שפריר דיווח על העברות הקרקע בהסתמך על ייפויי הכוח המזויפים הן על בסיס עדותו הן על בסיס תיקי מיסוי מקרקעין שהוגשו בהסכמה. כך, ההצהרות על מכירת הקרקע מהמנוח סעיד למנוח מחמד קאסם מזאריב ומהאחרון לנאשם 7 חתומות בידי הנאשם 7 ומאומתות בידי שפריר. לפיכך קבע בית המשפט כי הוכחו העובדות המפורטות באישום זה הנוגעות לחלקו של שפריר במעשים ולמעשה הן אינן עומדות במחלוקת, למעט מעורבותו ומודעתו לעצם הזיוף. כאמור, על מסקנותיו של בית משפט קמא ביחס למודעותו של שפריר עוד אשוב להלן.
אישום 19
27. אישום זה מתייחס לשפריר ולאמיר הייב, הנאשם 10 (להלן יחד לצורך אישום זה: המערערים). גם אישום זה מגלה סיפור מעשה סבוך שיתואר להלן.
המנוחה מרים איבראהים נאסר ז"ל (להלן: המנוחה מרים) והמנוחה זריפה אבראהים חמאדה ז"ל (להלן: המנוחה זריפה) ובניה, אחמד סובחי וח'אלד, היו בעלים במשותף של מקרקעין הידועים כחלקה 2 בגוש 10342. חלקה של מרים בקרקע היה 1.25 דונם וחלקם של זריפה ובניה 13.3 דונם. המנוח עלי מוסא ז"ל (להלן: המנוח עלי) והמנוח מוחמד אחמד ספורי (להלן: המנוח ספורי) גם הם היו בעלים במשותף של מקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 10342. חלקו של עלי בקרקע היה 3.6 דונם וחלקו של ספורי היה כ-27.7 דונם. המקרקעין מוערכים בשווי של כ-2.5 מיליון ₪.