58. מכתבו של עו"ד הולנדר (ת/369): המדובר במכתב התראה שבו נטען כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת פאטמה הייב מבוססת על מסמכים מזויפים. המכתב נשלח אל שפריר ואל עו"ד מוגרבי בירושלים, הנוטריון שכביכול אימת את ייפוי הכוח משנת 1947. מכתב זה נענה על ידי שפריר במכתבו מיום 30.8.2012 (ת/370), שם נאמר כי שולחו וליד הייב מכחיש את הטענות המיוחסות לו ומסתמך על ייפויי הכוח. שפריר ביקש במכתבו מעו"ד הולנדר כי יצרף אסמכתאות המוכיחות את טענת שולחיו, והסב תשומת ליבו לכך שלא ציין במכתבו את מספר תעודת הזהות של המנוח תאופיק יונס ולא צירף צו ירושה לגבי עזבונו ולא צו ירושה לפיו הוא יורשה של גב' בסיוני. בהמשך המכתב מציין שפריר כי על מנת שמרשו וליד יוכל להתייחס לטענות בדבר הפגמים הנטענים בייפויי הכוח, הוא ישמח לקבל כל מסמך שיש בו כדי לבסס פגמים כאמור, ועד לקבלת מסמכים כאלה "לא יוכל שולחי להתייחס לטענות הכלליות המפורטות במכתבך שבסמך". בסעיף 15 למכתב מציין שפריר כי "אם יוכח כי יפוי הכח משנת 1947 איננו תקף, ימשוך שולחי ידיו מהמקרקעין – והשאלה האם שולחי קיבל הזכויות במקרקעין מסבתו, פאטמה אלהייב ז"ל, שוב לא תהא רלוונטית". בהעדר תגובה של עו"ד הולנדר למכתבו של שפריר, איני נכון לזקוף לחובתו של שפריר את העובדה שלא ציין בכתב התביעה שהגיש בשם וליד הייב כי נעשתה פנייה על ידי אחרים שטענו כי הם בעלי הזכויות בקרקע.
ודוק: במישור של סדר הדין האזרחי ראוי ורצוי לפרוש בפני בית המשפט את כל המסכת העובדתית, והדברים מעוגנים כיום בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. אולם ענייננו בהליך פלילי, וגם אם במישור של ניסוח כתבי טענות על פי חובת תום הלב בסדר הדין האזרחי שפריר לא נהג כשורה, מכאן ועד לייחוס כוונה פלילית המרחק רב. מה עוד, שניתן לסבור כי בהינתן שעו"ד הולנדר לא ביסס את מכתבו במסמך כלשהו ולא השיב למכתבו של שפריר, רשאי היה שפריר לראות בכך טענה בעלמא שאין מקום להזכירה בבקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה ובכתב התביעה שהגיש, שמבחינתו היה ממוסמך בייפויי כוח (שכיום בדיעבד אין חולק שהם מזויפים).
אחזור ואפנה למסקנתו של בית משפט קמא כי שפריר פעל כעורך דין לטובת לקוחו. וליד הייב עמד על תביעתו באותה עת, וכפי שידוע כיום, אף התנהלו בינו לבין משפחת יונס מגעים לנוכח דרישתם כי ימחק את הערת האזהרה. וליד הייב דחה את פנייתם של בני משפחת יונס להחזיר את הקרקע ועמד על טענתו שקיבל אותה במתנה מסבתו. זה המצג שיצר וליד כלפי שפריר, ובהתאם לכך פעל שפריר כעורך דינו. לא למותר לציין כי משום מה בני משפחת יונס לא פנו למשטרה, והניסיון "לסגור" את הפרשה בינם לבין וליד הייב עוד קודם לפנייה של עו"ד הולנדר, נעשה ללא מעורבותו וללא ידיעתו של שפריר.