בנקודה זו שעניינה ביחסים שבין וליד כלקוח לבין שפריר כעורך דין, אנו מגיעים לסיבה נוספת בגינה מצא בית משפט קמא להרשיע את שפריר.
התנהלות שפריר לאחר הגשת התביעה על ידי יורשי המנוחה תוריא (פסקה 538 להכרעת הדין)
59. בית המשפט זקף לחובתו של שפריר את העובדה כי לאחר שוליד הודיע לו שהוא מבקש כי יפסיק לייצגו, הוא המשיך לבצע פעולות משפטיות בתיק: "על אף שפוטר ועל אף שלטענתו הפסיק לפעול בשם וליד מאז שפוטר, ביצע נאשם 2 לפחות 3 פעולות בשמו של וליד לאחר שכבר פוטר".
גם בנקודה זו אני סבור כי ניתן להגיע למסקנה שונה. אקדים ואציין כי היה זה שפריר שסיפר לחוקריו כי על פי תרשומת שערך בתיק, ביום 1.2.2013 וליד פנה אליו וביקש ממנו לקבל את התיק (וליד עצמו לא ציין עובדה זאת בחקירתו במשטרה). תיעוד פנייתו של וליד בתיק המשרד, מעיד על התנהלות רגילה של עורך דין, ואינו מתיישב עם התנהלות של עורך דין שמודע לכך שהוא "משחק באש" במסמכים מזויפים.
60. שפריר ביצע את שלוש הפעולות הבאות לאחר שוליד ביקש ממנו להחזיר לו את התיק, דהיינו, להפסיק לטפל בתיק [במאמר מוסגר: שפריר טען לכל אורך חקירותיו במשטרה, כי וליד הסביר לו שהוא מוותר על התביעה בשל לחצים שהופעלו עליו על ידי "זקני שבט הייב" ורק מטעם זה]. אעמוד להלן על כל אחת מפעולות אלה.
א. הגשת תצהיר תשובה מיום 14.2.2013 (ת/591) שנחזה כחתום על ידי וליד ואושר על ידי שפריר.
בית משפט קמא קיבל את דבריו של וליד כי הוא לא חתם על התצהיר. לכאורה מדובר בקביעת מהימנות מובהקת שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בה. ברם, דומה כי יש חולשה בקביעת מהימנות זו. אני נכון להתעלם מכך שבעת מתן עדותו טרם נגזר דינו של וליד; אני נכון גם להתעלם מכך שוליד עצמו היה אמור להיות אחד הנהנים מהקנוניה (בתמורה להיותו איש קש של סעידה ועאדל); אני נכון להתעלם גם מכך שוליד נתפס בשקרים בבית המשפט כאשר הכחיש חתימות שלו על מסמכים שונים שאין חולק שנחתמו על ידו, כמו הכחשת חתימתו על הסכם המכר עם מוראד. אך גם בהתעלם מכל אלה, קשה להתעלם מכך שלאורך כל הדרך לא נטען כלפי שפריר כי אי פעם אימת חתימה של מישהו שלא חתם בפניו. כפי שציינה גם המדינה בטיעוניה בפנינו, שפריר היה זהיר לשיטתה ולא "לכלך" את ידיו בפעולות כגון אלה. מכאן, ובהעדר חוות דעת כלשהי התומכת בטענת וליד שכביכול חתימתו זויפה, ובהעדר כל אינדיקציה כי דווקא במסמך זה זויפה חתימתו של וליד ודווקא במסמך זה שפריר שינה ממנהגו ואימת חתימה של מי שלא חתם בפניו, הרי שקביעת המהימנות של בית משפט קמא אינה עומדת גם במבחן התנהלותו של שפריר לאורך כל הדרך.