6. בית משפט קמא הגיע למסקנות הבאות לגבי אישום זה: ייפוי הכוח בערבית שנחתם לכאורה בין המנוחה תוריא בסיוני לבין פאטמה אלהייב וייפוי הכוח בערבית שנחתם לכאורה בין פאטמה אלהייב לבין וליד אלהייב, הם ייפויי כוח מזויפים. בית המשפט פירט את הראיות המביאות למסקנה זו, ובין היתר, חוות דעת מומחית מז"פ והעובדה שבגנזך המדינה לא אותר ייפוי הכוח אלא אותר ייפוי כוח אחר הנושא אותו מספר סידורי אך מתייחס לעסקה אחרת, לצדדים אחרים ולקרקע אחרת. למעשה, אין חולק על כך שמדובר בייפויי כוח מזויפים, אך אקדים ואפנה תשומת לב הקורא כי הזייפנים של ייפוי הכוח הראשון, טעו לחשוב ששמה של המנוחה הוא חוריא במקום תוריא, ובהתאם לכך זייפו את ייפוי הכוח. טעותם של הזייפנים נבעה מטעות בנסח הרישום הממוחשב, שם נרשם בטעות השם חוריא (ההבדל בין האות ת' לאות ח' בשפה העברית אינו גדול, אך בשפה הערבית האותיות שונות לחלוטין).
פארוק ווליד, שהיו שותפים לקנוניה והוגש נגדם כתב אישום נפרד, העידו בפני בית המשפט המחוזי עוד טרם נגזר עונשם, ובית המשפט המחוזי, שהיה ער לכך שיש לבחון את עדויותיהם בזהירות, קיבל את עדויותיהם ומצא אותן מהימנות. בשלב מסוים של עדותו פארוק הוכרז כעד עוין והודעותיו במשטרה הוגשו על פי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, כך שחלק מהדברים להלן לקוחים מאמרותיו במשטרה. פארוק אישר בעדותו ובהודעותיו במשטרה כי סעידה פנה אליו והציע לו מקרקעין וכך התגלגל העניין כמתואר בכתב האישום. פארוק סיפר כי כאשר נפגש עם סעידה על מנת לקדם את העסקה, ביקש ממנו סעידה כי ימסור לו את הפרטים של סבתא של וליד לצורך רישום הקרקע על שמה, ולאחר שנמסרו לו הפרטים הביא עמו שני ייפויי כוח משנת 1947 שלכאורה נערכו בין המנוחה תוריא בסיוני לבין פאטמה אלהייב. בהודעתו במשטרה סיפר פארוק כי בהתחלה הביא סעידה ייפוי כוח עם ניילון ולאחר מכן ייפוי כוח בלי ניילון ואמר להם שייפוי הכוח בלי הניילון טוב יותר. לדבריו, סעידה סיפר לו שהביא את ייפויי הכוח המזויפים מהשטחים ושילם עבורם 4,000 ₪. פארוק סיפר עוד, כי בהתאם להסכמות בינו לבין סעידה ווליד, סעידה היה אמור לקבל את התמורה עבור 6 דונם שיימכרו דרך פארוק או דרך וליד.
כשמונה חודשים לאחר מכן, כאשר נודע לפארוק כי יורשי המנוחה תוריא פנו לוליד וטענו כי הקרקע היא שלהם, הוא יעץ לוליד להחזיר ליורשים את הקרקע, והוא ווליד פנו אל סעידה ואל שפריר, אמרו להם שהעסקה לא כשרה ושהם רוצים להחזיר את הקרקע לבעלים שלה. בעדותו, פארוק לא זכר מה הייתה תגובתם של שפריר וסעידה, אך באחת מהודעותיו במשטרה (תשאול מוקלט מיום 6.5.2015), סיפר כי שפריר אמר לוליד ולפארוק כי הקרקע אינה של יורשי תוריא, כי היורשים אינם מחזיקים במסמכים התומכים בטענותיהם והיורשים ניצלו את העובדה שיש להם אותו שם משפחה כדי להשתלט על הקרקע. פארוק השיב לשאלת החוקר כי אינו יודע אם שפריר ידע שהמסמכים מזויפים, וציין כי שפריר טען בפניו שהעניין "כשר, מאה אחוז כשר".