84. המדינה בערעורה טענה כי כמות, משקל ועוצמת הראיות מוכיחים מעבר לכל ספק סביר כי הייתה לשפריר מודעות מלאה לכך שהוא פועל על סמך ייפויי כוח מזויפים ולכל הפחות חשד בכך "ברמה הגבוהה ביותר הנושקת למודעות של ממש". בפרט, המדינה הפנתה להתנהלותו של שפריר באישום 1 וטענה כי בכך ששפריר המשיך לייצג את וליד חרף פיטוריו יש כדי להעיד על אינטרס אישי בניהול התביעה ועל מעורבותו בקנוניה. עם זאת, מהדיון הנרחב שנערך לעיל על התנהלותו של שפריר באישום 1, כמו גם ביתר האישומים, נובעת גם דחיית רוב טענות המדינה ואיני מוצא לחזור על הדברים.
המדינה הוסיפה וטענה כי לא נערכו הסכמי שכר טרחה בין שפריר לבין אף אחד מהנאשמים, על אף ששפריר העיד על עצמו שהוא נוהג לערוך הסכם שכר טרחה עם לקוחותיו; כי שפריר העיד על עצמו שהוא נוהג לגבות שכר טרחה ולקחת שיק מהלקוח לפני שהוא מתחיל בטיפול בעניינו, וכי שכר הטרחה אינו תלוי בתוצאה, אך למרות זאת כמעט ולא קיבל שכר עבור עבודתו בעסקאות במרבית האישומים שיוחסו לו (אישומים 2, 3, 6, 12-9, 14 ו-17); וכי גם באישומים 1 ו-19 שכר הטרחה ששפריר קיבל היה נמוך יחסית לתעריף שלדבריו הוא נוהג לגבות. מכאן טענת המדינה כי יש להסיק מעובדות אלה על כך ששפריר היה שותף לתכנית העבריינית.
לדידי אין לתת לנתון זה משקל מכריע. ראשית, בכתב האישום שלפנינו מעורבים רבים, אך אף אחד מהנאשמים ומהמעורבים, שחלקם ניסו להשליך האשמה על זולתם, לא העלה ולו ברמז את שמו של שפריר כמי שהיה אמור לנגוס נתח מהשלל. עובדה זו אינה מתיישבת עם התזה של המדינה לפיה שפריר קשר קשר מלכתחילה עם קבוצת הזייפנים והרמאים, וגם לא מתיישבת עם המסקנה המרשיעה של בית משפט קמא ולפיה שפריר ידע או עצם את עיניו מלהבחין בזיוף. שנית, עבור כל ההליכים המשפטיים שהתנהלו שפריר קיבל שכר טרחה, ובאישום מס' 19 אף ביקש להתפטר מהייצוג משלא שולם לו שכר טרחתו, ועו"ד אבו אחמד שילם לו 60,000 ₪ על מנת שימשיך לייצג את אמיר הייב. באחת מחקירותיו במשטרה אף ציין שפריר כי לדעתו היה מקום להגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של השופט סוקול בשלוש התביעות המאוחדות, אך מאחר שאמיר הייב לא שילם לו, לא הוגש ערעור (ת/54 מיום 31.5.2015, שורות 196-195). שלישית, ב-8 מתוך 11 אישומים שפריר דיווח למס שבח על העסקאות, ובהתחשב בשיקולים הקשורים במערכת היחסים שבין עורך דין ולקוחו (ובמיוחד מערכת יחסים קודמת שהייתה לו עם עאדל וסעידה) ייתכן שהעדיף שלא לגבות שכר טרחה על שירות זה, הגם שהיה כרוך בטרחה (ואין מדובר רק בהגשת טופסי מש"ח כפי שנטען על ידי שפריר בערעור, אלא גם בהתכתבויות והתדיינות על גובה המס). שפריר עצמו העיד בחקירתו בבית החולים "ובכל מקרה שכר הטרחה הוא על הטיפול בתיק ולא על הדיווח למסמק" (ת/52, שורה 76). רביעית, והגם שתשובה זו לא ניתנה על ידי שפריר בערעורו, איני שולל את האפשרות כי שולמו לשפריר גם כספים במזומן. כך, בחקירתו בבית החולים, בתשובה לשאלה אם מוראד ואשתו, שאותם ייצג בבית המשפט, נתנו לו מעבר לצ'קים כסף מזומן, השיב שפריר "לא זוכר" (שם, שורה 85).