94. במענה לטענותיו של ערטול בדבר הפרת חובת היידוע, הציגה המדינה מזכר עליו חתומה פרקליטת מחוז צפון, עו"ד מירית שטרן (ראו: מזכר מיום 19.5.2015, להלן: המזכר) המאשר את הגשת כתב האישום ללא יידוע. ערטול תוקף מזכר זה, אשר אינו מכיל כל הנמקה, וטוען כי זה אינו עולה בקנה אחד עם הנסיבות המאפשרות הימנעות משימוע בהתאם לקבוע בסיפא של סעיף 60א(א) לחסד"פ ובהנחיית פרקליט המדינה הרלבנטית (ראו: "הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים" הנחיית פרקליט המדינה 14.21, 10-9 (התשפ"א)). עוד מוסיף ערטול וטוען כי קיום חובת הידוע ושימוע כנדרש היו מובילים בוודאי להימנעות מהגשת כתב אישום בעניינו, או למצער לסגירת התיק על דרך של הסדר.
95. דין טענותיו המקדמיות של ערטול להידחות. הכרעתו של בית משפט קמא בעניינים אלו מקובלת עליי, ולא מצאתי כל סיבה להתערב בה. בהקשר זה יצוין כי טענותיו המקדמיות של ערטול הועלו רק בשלבים דיוניים מאוחרים למדי. הגם שהדבר אפשרי מבחינה פרוצדורלית (ראו: סעיף 151 לחסד"פ) הרי שיש בכך טעם לפגם, וזאת בפרט ביחס לטענתו בדבר אי קיום השימוע – הדורשת בירור עובדתי. גם טענותיו של ערטול באשר למועד סגירת תיקי החקירה בעניינו, הועלו לראשונה בשלב מאוחר מאוד – והוא במסגרת הערעור כאן. התנהלות כאמור, אשר לא זכתה לכל הסבר מצדו של ערטול, מצדיקה כשלעצמה את דחיית טענות אלו על הסף, שכן ערטול הוא זה שמנע במו ידיו את הבירור העובדתי הדרוש. בנסיבות אלה, כל אחת מהחלטות עליהן מלין ערטול – ההחלטה בדבר פתיחה מחדש של תיקי החקירה וההחלטה שלא לקיים שימוע בעניינו – נהנות מחזקת התקינות. חזקה זו לא הופרכה והיא סותמת את הגולל על טענותיו של ערטול. אציין כי לרשויות החקירה והתביעה ממילא נתון שיקול דעת רחב בכגון דא.
96. אוסיף כי בקשתו של ערטול להוספת ראיה במסגרת הערעור – אינה בגדר "בקשה" כלל ועיקר. מדובר בטענה שהועלתה במסגרת הערעור מבלי להגיש בקשה פורמלית מתאימה. זאת ועוד: ערטול לא גילה בטענתו כי בקשתו להוספת ראיה כאמור נדחתה על ידי בית משפט קמא, אשר קבע כי ראיה זו אינה קבילה (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 13.2.2018, עמ' 2151-2150; (להלן: עדות ערטול)).
הערעור לגופו
97. בחלק זה, אתמקד בגוף הערעור שהגיש ערטול נגד הרשעתו בעבירות שונות במסגרתם של אישומים 2, 13 ו-15, אשר נסובו על חלקו במעשי המרמה והזיוף שבמוקדה של פרשיית גזל המקרקעין אשר נידונה בפסקי דיננו המאוחדים כאן. כזכור, בית משפט קמא ייחס לערטול חלק פעיל ומשמעותי בזיוף המסמכים ובמתן ההצהרות הכוזבות לרשויות המיסים והמקרקעין – תוך הדגשה כי ערטול עשה את הדברים הללו כשהוא מנצל לרעה את היותו עורך דין.