127. קיומו של הסכם המכר הנ"ל מיום 15.4.2008 חיזק אף הוא את מסקנתו של בית משפט קמא ביחס לזיופם של ייפויי הכוח השני, השלישי והרביעי – זאת, לאור השוני שמצא בית המשפט בין החתימות המופיעות בייפוי הכוח הראשון ובהסכם מכר זה לבין החתימות המופיעות על גבי ייפוי הכוח האחרים; וכן לנוכח השימוש בחותמת עו"ד זהה על ייפוי הכוח הראשון והסכם המכר, שאינה תואמת את החותמות אשר שימשו ביתר ייפויי הכוח. מסקנה זו תואמת לדעת בית משפט קמא את גרסתו הראשונה של ערטול שניתנה במסגרת הודעתו הראשונה (ת/91), לפיה ערטול טיפל באופן חד-פעמי בעסקת מכר שביצעה פיירוז אשר כללה ייפוי כוח.
128. לאור האמור, הרשיע בית משפט קמא את ערטול ועאדל בזיוף מסמך בכוונה לקבל דבר באמצעותו בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין; בשימוש במסמך מזויף, עבירה לפי 420 לחוק העונשין (מספר מקרים); במסירת הצהרה לא נכונה לרשויות המס ביודעין, עבירה לפי סעיף 98(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (מספר מקרים); ובקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
129. בית משפט קמא מצא את ערטול ועאדל אשמים גם בעבירות מרמה לפי סעיף 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה, וכן בעבירה שעניינה מסירת ידיעה לא נכונה במטרה להתחמק ממס, לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין – זאת, לאור העובדה שהוכח כי תמורת העסקה בהסכמים שנחתמו מול מחמד אבו-אסעד ומול ריזק, אינה זהה לתמורה ששולמה בפועל. בתוך כך, זיכה בית משפט קמא את ערטול ואת עאדל מהאישומים שעניינם הלבנת ההון, סחיטה באיומים והדחה בחקירה, וכן מכלל העבירות שיוחסו להם בקשר לייפוי הכוח הראשון.
אישום מס' 23
130. אישום זה ייחס לערטול עבירת מרמה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה ואי-ניהול פנקסים, עבירה לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה. ערטול הודה בעובדות האישום לפיהן הוא נמנע מלדווח על הכנסותיו מעיסוקו כעורך דין עצמאי בין השנים 2015-2009, הכנסות המוערכות בסך של כ-280,000 ₪; נמנע מלנהל ספרים כחוק; וכן, נמנע מלהנפיק חשבוניות. ערטול לא סיפק כל הסבר להתנהלותו, ואף אישר כי נהג לגבות שכר טרחה במזומן וכי אינו מחזיק בחשבון בנק. ערטול לא הכחיש את מודעתו באשר לחובת ניהול ספרים; להיות הכנסותיו חבות במס; לחובתו לדווח על הכנסות חבות במס, כאמור; וכן, באשר להיותו של אי-דיווח בגדר התחמקות ממס.