פסקי דין

ע"פ 8642/19 אמיר הייב נ' מדינת ישראל - חלק 76

13 אוקטובר 2021
הדפסה

147. אשר על כן, לאחר שידענו כי מדובר בייפויי כוח מזויפים, ידענו גם כי מועד זיופם של ייפוי הכוח השני והרביעי הוא אחד, וכי מועד זה – שאין לדעת במדויק מהו – הינו מנותק מהמועדים בהם נערכו שני ייפויי הכוח האחרים, הראשון והשלישי, שחזותם שונה מזאת של ייפויי הכוח השני והרביעי.

148. מסקנתו של בית משפט קמא באשר לזיופם של ייפוי הכוח עליהם חתום ערטול מקבלת חיזוק מהעדות שנתן לפניו מאג'ד, שלפי דבריו – אשר נמצאו אמינים – כלל לא ידע כי נרשמה לטובתו הערת אזהרה כאמור או כי רכש מקרקעין במסגרת כזאת או אחרת.

149. מהטעמים שמניתי, איני מוצא מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא כי הוכח מעל לכל ספק סביר כי ייפויי הכוח השני, השלישי והרביעי (ת/388, ת/389 ו-ת/390) הינם מזויפים, וכי ערטול – שאימת ייפויי כוח אלה בחתימתו – נטל חלק פעיל ומודע בזיופם.

150. בהקשר זה אני דוחה את טענותיו של ערטול המבקשות למצוא פגמים בחוות הדעת של המומחית, לפיהן זו לא לקחה בחשבון את השינוי במצבה הבריאותי והמנטלי של פיירוז בתקופה בה נחתמו ייפויי הכוח. ראשית, עניין זה קיבל התייחסות מפורשת הן בעדות המומחית (ראו: עדות המומחית מיום 29.5.2016, בעמ' 1410, 1423) והן בפסק דינו של בית משפט קמא (ראו: הכרעת הדין, בפסקה 406). במסגרת זו, הוסבר כי החתימות ששימשו להשוואה הן מאותה התקופה בה נחתמו כביכול ייפויי הכוח. שנית, ערטול בעצמו ציין במסגרת טענותיו בערעור כי מצבה הבריאותי של פיירוז החל להתדרדר רק בשנת 2011. ברי הוא, אם כן, כי אין לכך רלבנטיות לחתימות על ייפויי הכוח אשר לטענתו ניתנו במהלך שנת 2008.

151. בשולי הדברים אציין כי התקשיתי להסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי ייפוי הכוח הראשון (ת/387) הוא אותנטי. לספק זה אין שום משמעות אופרטיבית, שכן מקובל עלי לחלוטין כי המדינה לא הוכיחה מעבר לספק סביר שייפוי כוח זה זויף. בהקשר זה אתייחס לניסיונותיו של ערטול בערעורו לפגום במהימנותו של העד פידל דחדל – בנה של פיירוז אשר העיד על זיופם של ייפויי הכוח. ניסיונות אלה אינם יכולים להועיל לערטול מאחר שהרשעתו בגין המעשים הקשורים לייפויי הכוח השני והרביעי כלל לא נסמכה על עדותו של פידל (להבדיל מזיכויו מהעבירות אשר יוחסו לו בהקשרו של ייפוי הכוח הראשון).

מעורבותו של ערטול במעשי הזיוף נשוא אישום 2
152. אשמתו של ערטול בזיוף תצהירה של לוטפיה הוכחה אף היא מעל לכל ספק סביר – זאת, בין היתר, בהסתמך על גרסתו החד-משמעית של ערטול עצמו לאירועים. משהוכח באופן חד-משמעי, על ידי העדה המומחית, כי ההטבעה הנחזית להיות טביעת אצבע של לוטפיה על התצהיר איננה טביעת אצבע, ברי הוא כי אימותה כטביעת אצבע על ידי ערטול היא בגדר זיוף מסמך.

עמוד הקודם1...7576
77...93עמוד הבא