160. אפנה כעת לטענותיו של ערטול ביחס להרשעתו, במסגרת אישום זה, מכוחו של סעיף 184 לחסד"פ. כזכור, המדינה הצהירה על כוונתה לייחס לערטול עבירה תחת האישום שבו עסקינן – זאת, למרות שכתב האישום לא ייחס לו כל עבירה תחת אישום זה. יחד עם זאת, כתב האישום לא תוקן באופן פורמאלי, והרשעתו של ערטול באישום זה נסמכה על הוראות סעיף 184 לחסד"פ אשר מאפשרות לבית המשפט, במקרים המתאימים, להרשיע נאשם שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו – זאת גם כאשר עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן (ראו, למשל: ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין, פסקאות 46-42 והאסמכתאות שם (4.9.2007)).
161. במסגרת זו, בית משפט קמא קבע כי הגנתו של ערטול לא נפגמה. בית המשפט ביסס קביעה זו על מספר טעמים, ואלה הם: הודעת המדינה בדבר כוונתה לייחס לערטול עבירות במסגרתו של אישום זה הועלתה בפתח ישיבת ההוכחות בה העידה המומחית, באופן שאפשר לסניגורו של ערטול לחקור את המומחית – והוא אף מימש אפשרות זו; לא הועלתה כל בקשה לדחיית חקירתה של המומחית, וערטול לא ביקש באף שלב להגיש חוות דעת נגדית מטעמו או לזמן את המומחית לחקירה נוספת; סניגורו של ערטול לא העלה בזמן אמת כל טענה אשר תעיד כי יכולתו של לקוחו להתגונן נפגעה.
162. קביעתו זו של בית משפט קמא מקובלת עליי. אכן נראה כי הגנתו של ערטול לא נפגמה – זאת, מאחר שקו ההגנה ששימש אותו תחת אישום זה היה זהה לחלוטין לקו הגנה ששימש אותו בהתגוננות מפני האישומים האחרים. ערטול טען לאורכן ולרוחבן של כל חזיתות המריבה שלו עם המדינה כי כל המסמכים שעליהם ביקשה המדינה לבסס את הרשעתו הם מסמכים אותנטיים אשר נחתמו לפניו ואומתו על ידו כדבעי. לצד זאת, ברצוני לבקר את התנהלות התביעה בבית משפט קמא, אשר סטתה מהעיקרון לפיו האמור בסעיף 184 לחסד"פ לא נועד לשמש תחליף לתיקונו של כתב האישום (ראו והשוו: דנ"פ 4603/97 משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 160, 200 (1998); ע"פ 7211/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 70 (2015)).
163. ערטול הוסיף וטען לפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר התייחס להרשעתו באישום שבו עסקינן בבואו לקבוע את מתחם הענישה בעניינו – זאת, לאור הסיפא של סעיף 184 לחסד"פ אשר קובע כי על המורשע מכוחו של סעיף זה "לא יוטל [...] עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום". לדידו של ערטול, לאור העובדה כי אישום 2 לא ייחס לו כל העבירה, לא היה מקום להענישו בגין הרשעתו כאן.