164. דין טענה זו להידחות. בבסיסו של הסיפא של סעיף 184 לחסד"פ עומד הרעיון היסודי לפיו הסיכון העונשי בפניו עומד הנאשם חייב להיות מתוחם בכתב האישום (ראו: ע"פ 2576/93 מדינת ישראל נ' רוזנבלום, פ"ד נא(1) 610, 624 (1997)). במסגרת זו, תיחום העונש הכולל עליו מדבר סעיף 184 נעשה על בסיס האמור בכתב האישום כולו, מאחר שהסיפא של הסעיף מדבר על "כתב האישום" ולא על פרט אישום כזה או אחר. לית מאן דפליג, כי העונש שהוטל על ערטול בפסק הדין מושא הערעור אינו חורג מהעונש המרבי שניתן היה להטיל עליו בגין העבירות שהמדינה ייחסה לו בכתב האישום. אשר על כן, האמור בסעיף 184 לחסד"פ, בכל הקשור לענישתו של ערטול, קוים כדבעי ולא הופר.
מעורבות ערטול באירועים נשוא אישום 13
165. האמור עד כה משליך כמובן גם על מעורבותו של ערטול בזיוף המסמכים נשוא אישום 13. אישום זה כלל כזכור ארבעה מסמכים מזויפים: הסכם המכר מיום 9.7.1948; הסכם המתנה מיום 3.9.2012; ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 3.9.2012; והצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין מיום 5.9.2012.
166. מעורבותו של ערטול במעשי הזיוף והמרמה תחת אישום זה הוכחה מעל לספק סביר באמצעות התנהגותו בזמן אמת – מרגע שעפאף יצרה עמו קשר לראשונה לצורך בירור דרישת התשלום שקיבלה אמנה. אין כל מחלוקת באשר להתנהגות כאמור, והיא הוכחה בעדויותיהם של עפאף ושל עזאם (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 25.9.2016, בעמ' 1465-1464), ואף בעדותו של ערטול (ראו: בעמ' 2164-2163). על פי המתואר באלו, מרגע שפנתה עפאף אל ערטול, הוא אישר באופן מיידי כי מדובר בטעות אשר תתוקן. בית משפט קמא קבע בצדק כי תגובה זו מעידה על אשמתו של ערטול ומודעותו לכך שמסמכי העסקה אותם אימת הם מזויפים. ערטול לא הופתע מפנייתה של עפאף ונמנע מלהסביר לה כי מדובר בעסקה כשרה, אשר נחתמה בפניו ואומתה על ידו בהתאם לגרסה שהוא הציג לפנינו. גם העובדה שלאחר שיחה זו פנה ערטול באופן מידי לסעידה ולא ללקוחו – עלי, שלכאורה מיוצג על ידו בעסקה – מעידה על מודעותו של ערטול לזיוף ולמרמה. פנייתו המיידית של ערטול לסעידה מסבכת אותו במעשי הזיוף והמרמה גם לאור העובדה שהוכח כי סעידה שלח ידו בתיווך העסקאות (ראו: פסק דיני בעניינו של סעידה).
167. לכל אלו יש להוסיף את שלל הראיות עליהן נסמך בית משפט קמא בפסק דינו, אשר פורטו בהרחבה בראשית פסק דיני, בהן עדויותיהם של עפאף ועלי אשר הפריכו את האפשרות לקיומה של עסקת מתנה ביחס למקרקעין האמורים. גם הרשעותיו של ערטול במסגרת אישום 2 ואישום 15 משליכות על אשמתו כאן ומעידות על דפוס פעולה אחיד ומתמשך.