187. לבסוף קבע בית משפט קמא כי כתוצאה מעסקת המכר שלשל סעידה לכיסו מאות אלפי שקלים שקיבל במרמה ממוראד – ובהתאם לעדותו של מוראד: 150,000 ₪ שהועברו במועד החתימה ובסמוך לה, אשר שולמו לפקודת עו"ד שפריר לצורך תשלום המיסים הכרוכים בעסקה; והיתרה, משניתן פסק הדין ההצהרתי שמאפשר את רישום המקרקעין על שמו של וליד – 50,000 ₪ ששולמו למונדר רחאל, לבקשת סעידה, בגין תפקידו כמתווך בעסקה; וסכומים נוספים שהועברו בשיקים, במזומן ובכבשים לידי סעידה (ראו: פסקה 53 לפסק הדין קמא).
188. כמו כן יצוין כי בית משפט קמא קבע מפורשות כי עדותו של סעידה שנמסרה לפניו היא עדות כזב, שכל מטרתה להרחיקו מן האירועים נשוא האישומים, עובדה המחזקת אף היא את החשדות נגדו. עוד נרשמו לחובתו של סעידה התכחשותו להיכרות עם מי מהמעורבים בפרשה; הכחשותיו ביחס להשתתפותו בפגישות שהתקיימו במשרדו של עו"ד שפריר בנוגע לעסקת המכר; וכן, התנהלותו בעת מתן עדותו והימנעותו ממענה לשאלות אשר נשאל. נקבע אפוא כי מדובר בעד פרובוקטיבי ובלתי אמין.
189. ביחס לעבירת הלבנת הון קבע בית משפט קמא כי בעקבות מעשי הזיוף והמרמה שביצע סעידה, נרשמה הערת אזהרה לטובתה של פאטמה על זכויותיה של המנוחה תוריא במקרקעין. רישום הערת האזהרה הפך את המקרקעין לרכוש שמקורו בעבירה, ולרכוש שנעברה בו עבירה, כמשמעם של מונחים אלו בסעיפים 3(א)(1) ו-3(א)(4) לחוק איסור הלבנת הון. מכירת חלק מהמקרקעין למוראד והעברות אחרות שבוצעו בחלקים מהמקרקעין מהוות אם כן הקנייה של זכות אחרת ברכוש באופן שעונה על דרישת "פעולה ברכוש" בעבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון. באשר ליסוד הכוונה המיוחדת קבע בית משפט קמא כי רישום הערת האזהרה לטובת פאטמה וכן זיוף הסכם המכר בין פאטמה לוליד נעשו במטרה להסוות את בעלי הזכויות המקוריים של המקרקעין וזאת על מנת לאפשר לסעידה ולשותפיו לעשות עסקאות במקרקעין – כפי שנעשה בפועל.
טענות הצדדים בעניין הרשעתו של סעידה בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון
190. לטענתו של סעידה, לא הוכחו יסודות העבירה הנדרשים להשתכללותה של הלבנת הון אסורה. כך טוען הוא כי כלל לא הוכחה מודעותו להיות הרכוש "רכוש אסור", כמשמעו של מונח זה בחוק איסור הלבנת הון. בהקשר זה חוזר סעידה על גרסתו לפיה הצטרף לקנוניה בשלב מאוחר – לאחר זיוף ייפויי הכוח ורישום הערת האזהרה, ועל כן, בהעדר כל ראיה ישירה אחרת הקושרת אותו למעשי הזיוף והמרמה, לא הורם נטל ההוכחה בדבר התגבשות מודעותו. עוד טען סעידה כי גם היסוד הנפשי המיוחד הדרוש להשתכללותה של הלבנת הון אסורה לא הוכח לגביו – זאת, מאחר שלא הוכח חלקו במעשים הרלבנטיים, ומודעותו לטיבם לא הוכחה אף היא.