22. במסגרת פסק הדין מיום 9.8.2021 נדרש בית המשפט באיטליה גם לבחירת מקום המגורים המתאים ביותר לקטין. בית המשפט פסק כי מקום המגורים של קטין יהיה אצל התובעת (עמ' 2 לפסק הדין מיום 9.8.2021).
23. המעיין בפסק הדין מיום 9.8.2021 ילמד כי הנתבע ומשפחתו המורחבת, לרבות קרובי משפחה נוספים מצד האם ז"ל, פנו לבית המשפט בפאביה (גם באמצעות המייל) ביום 5.7.2021 בנוגע ליחסים שבין קטין לבין משפחתה של האם ז"ל. בית המשפט בפאביה נתן החלטה שלפיה התובעת (ה-tutore) מוסמכת להיענות לבקשתם, ואף ניתנו צווים בעניין ביום 29.7.2021 וביום 1.8.2021 (עמ' 3 לפסק הדין מיום 9.8.2021). בית המשפט אף הבהיר לצדדים כי גם לו היה בין התובעת לבין נתבע הסכם "אפוטרופסות זמנית" בנוגע לקטין, הסכם זה אינו יכול לחייב את בית המשפט אשר הוא שפוסק בדבר מינוי קבוע. בפרט כאשר על פי הדין האיטלקי אין מוסד של מינוי אפוטרופוס זמני כפי שקיים בדין הישראלי.
24. בית המשפט באיטליה בחן את טובתו של קטין ואת האינטרסים שהיו מונחים לפניו. ובשקלול כל הנתונים הניח כי טובתו של קטין, לעת הזו לפחות, להמשיך ולהתגורר באיטליה אצל התובעת, ובד בבד לעבור שיקום פיזי והתאוששות פסיכולוגית שתסייע לו להתגבר על רגשות האשם ועל הפחד שעלול ללוות אותו, לעבד את האבל, את תחושת הנטישה שחווה ולעכל את האסון הנוראי שפקד אותו. כדי להבטיח לקטין את הטיפול המירבי והמיטיבי, לרבות שיקום פסיכולוגי, ראש שירות הפסיכולוגיה של בית החולים לילדים ששם אושפז קטין, רג'ינה מרגריטה שבטורינו, יצר קשר עם ד"ר אלנה מולינארי, המתמחה ברפואת ילדים ופסיכותרפיה כדי שתטפל בקטין. ד"ר מולינארי דיווחה מעת לעת על התקדמות החלמתו של קטין לבית המשפט.
לשם הנוחות להלן העתק מהקטע הרלוונטי מהחלטת בית המשפט מיום 9.8.2021 (עמ' 8 לפסק הדין במקור ובעמ' 103 לסיכומי התובעת (בתרגום לעברית)):
"לטובתו של קטין, וכדי להבטיח את החלמתו הפסיכולוגית, יש לשמר ככל האפשר, וכמה שיותר, על סביבת המגורים היציבה שליוותה אותו
--- סוף עמוד 7 ---
עד למועד הטרגדיה. לאחר שקטין הקטן כבר סבל מאבדות כבדות מאוד, יש להימנע מכך שהוא יצטרך להתמודד עם שינויים חשובים אחרים בחייו, ולהטיל עם כל שינוי עבודה נפשית מרובה, שיכולה להיות מעבר ליכולתו, ולשקול את הדרך התובענית שהוא עצמו עומד בפניה.
ובכן יש להבטיח לקטין את היכולת להמשיך לחיות באיטליה כדי לשמור על הרגלי חייו: לדבר את השפה האיטלקית ואת השפה העברית, להמשיך לראות את האנשים באיטליה, את הקרובים המתגוררים באיטליה כולל את הבנות דודות היקרות לו, אשר מהוות חלק חשוב מאוד בחייו, את חבריו הישראלים שחיים באיטליה וחבריו האיטלקים, חברים יקרים מבית הספר על קטין להיות סמוך ובטוח, כי הוא יוכל ללמדו בבית הספר שבחרו הוריו, שם יפגוש חברים שכבר היו מוכרים כיוון שהם חברים מהגן..." [ההדגשות כאן ולהלן שלי – א' א' ס'].