המסגרת הנורמטיבית
4. בהתאם לתקנות 44 ו- 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
הלכה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר" (דבע מז/1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח', פד"ע יט, 63). עוד נפסק, כי סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן (13.2.08); דב"ע (ארצי) מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (8.8.87); דב"ע (ארצי) יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518(26.2.91)).
5. בית הדין יעדיף את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יזכה לקבל מהנתבע את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע (ארצי) נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586; ע"ע (ארצי) 80/07 יואב ברמץ נגד נגריית שירן בע"מ (15.7.07)).
6. אשר לתניות שיפוט מוסכמות, ההלכה הינה:
"... אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית-המשפט בישראל את סמכות השיפוט. סמכות השיפוט היא אחד מכוחות הריבון, שאין הצדדים בני חורין לגרוע מהם או להתנות עליהם. ואולם הסכם להישפט בחוץ לארץ גם אינו בטל מעיקרא, מפני תיקון העולם. כדרך שאנו מכירים בתוקפו של הסכם בין תושבי חוץ להתדיין בארץ, או להתדיין על-פי דיני מדינת ישראל ... כך חייבים אנו גם ליתן תוקף להסכם המקנה לבית-משפט בחוץ לארץ סמכות שיפוט. אלא שהסכם כזה אינו דוחה את סמכותו של בית-המשפט בישראל, כי אם יכול רק לשמש עילה לפניה אל בית-המשפט לסרב לדון בענין, על מנת שבית-המשפט לא יסייע לתובע להפר הסכם שעשה" (ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח', פ"ד יט (2) 159).
בעניין אחר נפסק, כי:
"מושכלת יסוד היא כי עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, אף שנתון הדבר לשיקול דעתו, הלכה מקובלת היא כי בית המשפט יטה לכבד הסכמים שבין הצדדים... בהינתן תניית שיפוט זר, השאלה אפוא איננה האם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, אלא האם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראות ההסכם בו נקשר" (רע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול השקעות בע"מ נ' אלינור בן יעקב ואח', 7.3.2013).