בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 10059-08-20
סע"ש 20685-08-20
18 אוקטובר 2021
לפני:
כב' השופטת שגית דרוקר
נציג ציבור (עובדים) מר אלדד שלם
נציג ציבור (מעסיקים) מר נדב חג'בי
המשיבים
(התובעים): 1. ירון לייפנברג
2. אלונה אסולין פולק
ע"י ב"כ: עו"ד אורי בר
–
המבקשת
(הנתבעת): טקפליי ש.א. סופטוויר בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אפרת רנד
החלטה ופס"ד חלקי
1. לפנינו בקשת הנתבעת (להלן – המבקשת) לסילוק על הסף של רכיבי התביעה שעניינם תשלום בונוס ותשלום שימור - Retention (סעיפים 6ד – 6ה וכן פרקים ה.4 ו-ה.5 לכתב התביעה) לנוכח תניית שיפוט ייחודית.
2. ואלה עובדות הרקע הצריכות להכרעה:
א. ראשיתו של ההליך בתביעת המשיבים נגד המבקשת/מעסיקתם, חברת טקפליי ש.א. סופטוויר בע"מ במסגרת תיק מס' 10059-08-20 ותיק מס' 20685-08-20 להכרה ביחסי עובד מעביד בינם לבין המבקשת ולתשלום זכויות סוציאליות הנובעות מיחסים אלו על פי דין וכן תשלומים נוספים המגיעים להם בהתאם להסכמים שנחתמו עימם.
ב. המבקשת הינה חברה הרשומה בישראל והינה חלק מקבוצת Playtech, במסגרתה פועלות חברות רבות ברחבי העולם (להלן – קבוצת Playtech).
ג. ויודגש, חברת Playtech Software Ltd (להלן - חברת האם) אשר התאגדה באי מאן, שהינו חלק משטחי החסות של הכתר הבריטי ובו מצויים משרדיה, מחזיקה במישרין או בעקיפין בחברות השונות בקבוצה הפועלות ברחבי העולם.
ד. החברה המחזיקה בחברה האם הינה Playtech Plc גם היא התאגדה באי מאן ובו מצויים משרדיה, והינה נסחרת בבורסה בלונדון (להלן – החברה הנסחרת).
ה. המבקשת הינה חברת בת של החברה האם המספקת שירותים לחברת האם ולחברות הבת שלה ברחבי העולם במסגרת הסכמים בין חברתיים המוכרים על ידי רשויות המס כהסכמי Cost +.
ו. המשיב 1 הועסק אצל המבקשת בתפקיד מנהל חטיבת המשחקים של קבוצת Playtech מיום 3.3.16 ועד ליום 10.3.20, מועד סיום יחסי הצדדים (להלן – תקופת העבודה). המשיבה 2 הועסקה אצל המבקשת בתפקיד מנהלת פיתוח עסקי מיום 3.7.14 ועד ליום 10.3.20, מועד סיום יחסי הצדדים.
ז. ביום 3.3.16 רכשה אחת מחברות הבת בקבוצה את הנכסים של חברת Funtactix Inc, חברה אשר המשיב 1 הינו אחד ממייסדיה (להלן – הסכם הרכישה). בסמוך לאחר חתימת הסכם הרכישה הקימה הקבוצה חברה ייעודית, חברת FTX Games Ltd, אשר התאגדה בקפריסין וקלטה לתוכה את נכסיה של החברה המוכרת.
ח. הסכם הרכישה נחתם על ידי חברת Funtactix Inc באמצעות מייסדיה, המשיב 1 ומר סמואל גלסנברג שהינו תושב ארה"ב. בהסכם הרכישה נקבעה תניית שיפוט ייחודית על פיה כל סכסוך בהתייחס להסכם זה יידון בביהמ"ש באנגליה ועל פי הדין האנגלי.
ט. כמו כן, בחודש 3/16 נחתם בין המבקשת למשיב 1 הסכם למתן שירותי ייעוץ ובסעיף 9.6 להסכם נכתב "לבית המשפט המוסמך בתל אביב תהא הסמכות הייחודית לדון בכל סכסוך שהתגלע מכוח הסכם זה".
י. בין המבקשת למשיבה 2 נחתם בחודש 7/14 הסכם עבודה אשר קובע בסעיף 8 להסכם ש"הדין החל על הסכם זה ובכל הנוגע לו הינו הדין הישראלי". בחודש 6/18 נחתם בין הצדדים הסכם למתן שירותי ייעוץ אשר קובע בסעיף 13.3 להסכם סמכות שיפוט לביהמ"ש בתל אביב והדין החל הוא הדין הישראלי.
יא. בהסכמי הייעוץ נקבע כי המשיבים זכאים לבונוס, על פי תוכנית בונוס.
יב. בנוסף, על פי הסכם הייעוץ של המשיב 1, הוא זכאי בנוסף גם לתשלומי שימור (Retention).
יג. תוכנית הבונוס 2016 אשר לא נחתמה על ידי הצדדים, החילה על הצדדים תניית שיפוט ייחודית לדין האנגלי ולבתי המשפט בלונדון, אנגליה. גם בתוכנית הבונוס 2017 אשר נחתמה על ידי המשיבים נקבעה תניית שיפוט ייחודית המחילה עליה את הדין האנגלי ומעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בלונדון, אנגליה.
יד. עם חתימת תוכנית הבונוס 2017, חתמו המשיבים על הסכם ויתור וסילוק סופי ובלתי חוזר במסגרתו נקבעה תניית שיפוט ייחודית המחילה עליהם את הדין האנגלי ומעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בלונדון, אנגליה.
טו. לאחר שיחידת הקז'ואל לא הגיעה ליעדים שנקבעו בתוכנית הבונוס 2017, נחתמה תוכנית בונוס מעודכנת שנכנסה לתוקף ביום 6.12.18 (להלן – תוכנית הבונוס 2018). גם בתוכנית הבונוס 2018 נקבעה תניית שיפוט ייחודית המחילה עליה את הדין האנגלי ומעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט באנגליה.
טז. יובהר כי הסכם הרכישה, תוכניות הבונוס והסכם הוויתור והסילוק נערכו בשפה האנגלית.
3. טענות הצדדים בתמצית:
א. לטענת המבקשת, הצדדים חזרו ואישרו פעם אחר פעם את תניית השיפוט הייחודית המורה כי כל המחלוקות יתבררו בפני ביהמ"ש המוסמך בלונדון ועל פי הדין האנגלי, כך בהסכם הרכישה מיום 3.3.16, כך בתכנית הבונוס 2016, בתכנית הבונוס 2017 מיום 8.9.17, בהסכם הויתור והסילוק מיום 8.9.17 ובתכנית הבונוס 2018.
תביעות המשיבים הינן בגין זכויות הנובעות מהסכמים אשר מחילים בעניינם תניית שיפוט ייחודית.
הלכה פסוקה היא, כי בתי המשפט בישראל יעניקו לתניית שיפוט ייחודית תוקף מלא ולא יתנו ידם להפרת הסכמים, למעט במקרים חריגים ונדירים בהם הוכח כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לאכוף את התנייה ומקרה זה אינו נמנה עליהם.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיבים היו מלווים בעורך דין וניהלו מו"מ בנוגע לתנאי הסכם הייעוץ ולתנאי תוכניות הבונוס עם הנהלת הקבוצה ובהם מנכ"ל הקבוצה.
המבקשת משמשת רק צינור לביצוע תשלומים למשיבים.
נכון שיש תניית שיפוט לביהמ"ש בישראל אבל היא לא חלה על שני הנושאים הספציפיים האלו (תשלומי בונוס ושימור). תניית השיפוט הייחודית בתוכנית הבונוס 2018 הינה ספציפית ואף מאוחרת להסכם הייעוץ של המשיב 1 משנת 2016.
תביעתם של המשיבים הינה מכוח תוכנית הבונוס משנת 2018 שהינה הסכם עצמאי, מאוחר וספציפי, המסדיר באופן מלא את נושא תשלומי הבונוס ובוודאי אינו נספח להסכם הייעוץ של המשיב משנת 2016.
ב. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה מאחר והם עובדים ישראלים שעבדו עבור חברה ישראלית בישראל תחת הסכמי עבודה הכוללים תניית שיפוט בישראל והכוללים את כלל הזכויות המגיעים למשיבים לרבות את התשלומים לעניין השימור ולעניין הבונוס (ביחס למשיב 1 סעיפים 4.2 ו-4.4 להסכם מיום 3.3.16). המבקשת היא זו אשר שילמה את התשלומים למשיבים לרבות בגין שימור ובונוס ויצרה הסכם שבהתנהגות לפיו היא המשלמת בישראל את התשלומים נושא הבקשה והיא הגורם עימו יש לברר נושא זה.
המבקשת מודה בחבותה בתשלום (גם סעיף 4.5 להסכם העבודה מפנה לכך), דבר המחייב את הדיון בישראל, לא ניתן להפריד בין שאלת החבות לבין שאלת הסמכות עת המבקשת לא טענה כלל להיעדר יריבות. המשיבים אולצו לחתום על מסמך ויתור תביעות בעניין תשלום הבונוס הראשון, תחת המצג הברור כי על אף תניית השיפוט הזרה המופיעה במסמכים אלה תניית השיפוט המקומית המצויה בהסכם העבודה שלהם תמשיך לחול.
באשר לרכיב השימור טען המשיב 1 - המבקשת מפנה להסכם רכישה שהצדדים להליך זה אינם צדדים לו עם זאת צורף כנספח להסכם זה הסכם בעברית שנחתם בין המשיב 1 למבקשת הכולל תניית שיפוט המקנה לביה"ד זה סמכות לדון בהליך.
במכתב השימור הראשון (נספח להסכם העבודה) לא נקבעה כל תניית שיפוט ייחודית. המבקשת היא זו שהתחייבה לשאת בתשלום והיא זו ששילמה הכספים למשיב 1. גם במכתב השימור השני/חדש נקבע כי יתר ההוראות הם בהתאם למכתב השימור הראשון ולהסכם העבודה.
ההפנייה במסגרת מכתב השימור השני לתניית שיפוט זרה מקורה בטעות סופר לא ייתכן כי המבקשת שהיא חברה ישראלית תיאלץ ישראלי שהוא עובד שלה, לתבוע אותה בחו"ל אין לכבד תנייה זו שהינה תוצאה של פערי כוחות בין הצדדים. לא ניתן לייבא לתוך הסכם העסקה הכולל תניית שיפוט ישראלית, תניית שיפוט נוגדת אשר מצויה במסמך שאליו מפנה מסמך אחר. על תניית שיפוט ייחודית להיות ברורה ומפורשת ולא ניתן להסיק על קיומה מבין השיטין.
באשר לרכיב הבונוס - אמנם בתכניות הבונוס נכללה תניית שיפוט זרה כאשר צוין שמה של חברת FTX ולא המבקשת כמי שהייתה צריכה להוציא את מכתבי הבונוס ולשאת בתשלום אולם בפועל המבקשת היא זו שהוציאה את מכתבי הבונוס למשיבים והיא זו שחתומה על אלה על אף שבגוף המכתבים עקב טעות סופר הוגדרה חברת FTX כחברה המשלמת ועל כן יש לראות במבקשת כמי שהחליטה לבצע את התשלום בפועל וזאת בשונה מעובדים אחרים כלפיהם התחייבה והחליטה לשאת בתשלום חברת FTX וזאת בהתאם להסכמי העסקה שנחתמו עם אותם עובדים בהם נכללה תניית שיפוט זרה.
תשעה חודשים לאחר החתימה על מסמך הויתור ותוכנית הבונוס נחתם ההסכם החדש מול המשיבה 2, הכולל התחייבות של הנתבעת לתשלום הבונוס, וזאת בהסכם הכולל תניית שיפוט ישראלית.
המסגרת הנורמטיבית
4. בהתאם לתקנות 44 ו- 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
הלכה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר" (דבע מז/1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח', פד"ע יט, 63). עוד נפסק, כי סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן (13.2.08); דב"ע (ארצי) מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (8.8.87); דב"ע (ארצי) יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518(26.2.91)).
5. בית הדין יעדיף את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יזכה לקבל מהנתבע את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע (ארצי) נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586; ע"ע (ארצי) 80/07 יואב ברמץ נגד נגריית שירן בע"מ (15.7.07)).
6. אשר לתניות שיפוט מוסכמות, ההלכה הינה:
"... אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית-המשפט בישראל את סמכות השיפוט. סמכות השיפוט היא אחד מכוחות הריבון, שאין הצדדים בני חורין לגרוע מהם או להתנות עליהם. ואולם הסכם להישפט בחוץ לארץ גם אינו בטל מעיקרא, מפני תיקון העולם. כדרך שאנו מכירים בתוקפו של הסכם בין תושבי חוץ להתדיין בארץ, או להתדיין על-פי דיני מדינת ישראל ... כך חייבים אנו גם ליתן תוקף להסכם המקנה לבית-משפט בחוץ לארץ סמכות שיפוט. אלא שהסכם כזה אינו דוחה את סמכותו של בית-המשפט בישראל, כי אם יכול רק לשמש עילה לפניה אל בית-המשפט לסרב לדון בענין, על מנת שבית-המשפט לא יסייע לתובע להפר הסכם שעשה" (ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח', פ"ד יט (2) 159).
בעניין אחר נפסק, כי:
"מושכלת יסוד היא כי עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, אף שנתון הדבר לשיקול דעתו, הלכה מקובלת היא כי בית המשפט יטה לכבד הסכמים שבין הצדדים... בהינתן תניית שיפוט זר, השאלה אפוא איננה האם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, אלא האם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראות ההסכם בו נקשר" (רע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול השקעות בע"מ נ' אלינור בן יעקב ואח', 7.3.2013).
7. באשר לתוקפה של תניית שיפוט המפנה לדין זר, נפסק: "על-מנת שניתן יהיה לאכוף תניית שיפוט... דרוש, כי תניית השיפוט תהיה על-פי חיוב מפורש וכן, כי תניית השיפוט עצמה תהיה מפורשת, ו"אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא" (ע"א 724/85 מנו קוי נוסעים בע"מ נ' לאה דמרי ו63 אחרים, מב(3) 324, שם בע' 327 ). על אחת כמה וכמה, דרוש, כי תניית השיפוט תהיה ברת-תוקף, דהיינו - היא כלולה בהסכם שהוא עדיין בר-תוקף בין הצדדים דב"ע נו/3-161 Duclos International s.aנ' אלברט בן סימון כט(1) 440.
8. על רקע הוראות החוק והפסיקה המנחה, לאחר שבחנו את טענות הצדדים כפי שהובאו בהרחבה בפנינו ועיינו בכתב התביעה, הגענו לכלל מסקנה לפיה יש להיעתר באופן חלקי לבקשה ולהורות על סילוק על הסף של רכיב התביעה שעניינו תשלום בונוס בלבד. נפרט, להלן, את הסיבות לכך.
9. ראשית נבהיר כי מקריאת הסכם הייעוץ של המשיב 1 הרי שמכוחו קמה לו זכאות לתשלומי שימור Retention. לאחר שקראנו את מכתב השימור מיום 3.3.16 אשר צורף על ידי המבקשת לא מצאנו בו כל תניית שיפוט ו/או ברירת דין ולכן אנו קובעים כי דין הבקשה לסילוק רכיב זה על הסף להדחות. אין בידינו לקבל את טענת המבקשת לפיה המשיב 1 זכאי לתשלומי השימור מכוח הסכם הרכישה וזאת לאור האמור בסעיף להסכם הייעוץ שלו שהינו הסכם ספציפי. זאת ועוד, המשיב 1 אינו צד להסכם הרכישה כי אם החברה שהקים יחד עם מר גלסנברג ואילו הסכם הייעוץ בו מופיעה תניית שיפוט לביהמ"ש בתל אביב נחתם בין המשיב 1 למבקשת באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים.
10. גם טענת המבקשת כאילו מכתב השימור מיום 8.9.17 קובע מפורשות כי כל תנאי תוכנית הבונוס 2017 יחולו בעניינו ומכאן יש להבין שתוכנית הבונוס 2017 מחילה על מכתב השימור מיום 8.9.17 את תניית השיפוט הייחודית אינה מקובלת עלינו עת בהתאם לפסיקה תניית שיפוט צריכה להיות מפורשת וברורה ולא ברמיזה.
11. בנוגע לרכיב הבונוס הרי שדעתינו שונה, ונבהיר.
12. כאשר קיימת תניית ברירת דין, אפילו במסגרת של סכסוך עבודה, יש לתת לה תוקף, אלא בהתקיים תנאים חריגים (בג"ץ 5666/03 עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, סב(3) 264 (2007). לא מצאנו בנסיבות העניין כי התקיים תנאי חריג לפיו אין לתת תוקף להסכמת הצדדים, שכן מדובר בשירות לחברות זרות, בשפה האנגלית על ידי צדדים שאינם זרים לגלובליזציה ואכיפת תניית השיפוט לא תביא להגבלת המשיבים מלגשת לערכאות ולתבוע את זכויותיהם. כלל זה יפה ביתר שאת שעה שמצטרפת לו גם תניית שיפוט זר התואמת, מבחינת החוק המקומי, את תניית ברירת הדין.