3. טענות הצדדים בתמצית:
א. לטענת המבקשת, הצדדים חזרו ואישרו פעם אחר פעם את תניית השיפוט הייחודית המורה כי כל המחלוקות יתבררו בפני ביהמ"ש המוסמך בלונדון ועל פי הדין האנגלי, כך בהסכם הרכישה מיום 3.3.16, כך בתכנית הבונוס 2016, בתכנית הבונוס 2017 מיום 8.9.17, בהסכם הויתור והסילוק מיום 8.9.17 ובתכנית הבונוס 2018.
תביעות המשיבים הינן בגין זכויות הנובעות מהסכמים אשר מחילים בעניינם תניית שיפוט ייחודית.
הלכה פסוקה היא, כי בתי המשפט בישראל יעניקו לתניית שיפוט ייחודית תוקף מלא ולא יתנו ידם להפרת הסכמים, למעט במקרים חריגים ונדירים בהם הוכח כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לאכוף את התנייה ומקרה זה אינו נמנה עליהם.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיבים היו מלווים בעורך דין וניהלו מו"מ בנוגע לתנאי הסכם הייעוץ ולתנאי תוכניות הבונוס עם הנהלת הקבוצה ובהם מנכ"ל הקבוצה.
המבקשת משמשת רק צינור לביצוע תשלומים למשיבים.
נכון שיש תניית שיפוט לביהמ"ש בישראל אבל היא לא חלה על שני הנושאים הספציפיים האלו (תשלומי בונוס ושימור). תניית השיפוט הייחודית בתוכנית הבונוס 2018 הינה ספציפית ואף מאוחרת להסכם הייעוץ של המשיב 1 משנת 2016.
תביעתם של המשיבים הינה מכוח תוכנית הבונוס משנת 2018 שהינה הסכם עצמאי, מאוחר וספציפי, המסדיר באופן מלא את נושא תשלומי הבונוס ובוודאי אינו נספח להסכם הייעוץ של המשיב משנת 2016.
ב. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה מאחר והם עובדים ישראלים שעבדו עבור חברה ישראלית בישראל תחת הסכמי עבודה הכוללים תניית שיפוט בישראל והכוללים את כלל הזכויות המגיעים למשיבים לרבות את התשלומים לעניין השימור ולעניין הבונוס (ביחס למשיב 1 סעיפים 4.2 ו-4.4 להסכם מיום 3.3.16). המבקשת היא זו אשר שילמה את התשלומים למשיבים לרבות בגין שימור ובונוס ויצרה הסכם שבהתנהגות לפיו היא המשלמת בישראל את התשלומים נושא הבקשה והיא הגורם עימו יש לברר נושא זה.
המבקשת מודה בחבותה בתשלום (גם סעיף 4.5 להסכם העבודה מפנה לכך), דבר המחייב את הדיון בישראל, לא ניתן להפריד בין שאלת החבות לבין שאלת הסמכות עת המבקשת לא טענה כלל להיעדר יריבות. המשיבים אולצו לחתום על מסמך ויתור תביעות בעניין תשלום הבונוס הראשון, תחת המצג הברור כי על אף תניית השיפוט הזרה המופיעה במסמכים אלה תניית השיפוט המקומית המצויה בהסכם העבודה שלהם תמשיך לחול.
באשר לרכיב השימור טען המשיב 1 - המבקשת מפנה להסכם רכישה שהצדדים להליך זה אינם צדדים לו עם זאת צורף כנספח להסכם זה הסכם בעברית שנחתם בין המשיב 1 למבקשת הכולל תניית שיפוט המקנה לביה"ד זה סמכות לדון בהליך.
במכתב השימור הראשון (נספח להסכם העבודה) לא נקבעה כל תניית שיפוט ייחודית. המבקשת היא זו שהתחייבה לשאת בתשלום והיא זו ששילמה הכספים למשיב 1. גם במכתב השימור השני/חדש נקבע כי יתר ההוראות הם בהתאם למכתב השימור הראשון ולהסכם העבודה.
ההפנייה במסגרת מכתב השימור השני לתניית שיפוט זרה מקורה בטעות סופר לא ייתכן כי המבקשת שהיא חברה ישראלית תיאלץ ישראלי שהוא עובד שלה, לתבוע אותה בחו"ל אין לכבד תנייה זו שהינה תוצאה של פערי כוחות בין הצדדים. לא ניתן לייבא לתוך הסכם העסקה הכולל תניית שיפוט ישראלית, תניית שיפוט נוגדת אשר מצויה במסמך שאליו מפנה מסמך אחר. על תניית שיפוט ייחודית להיות ברורה ומפורשת ולא ניתן להסיק על קיומה מבין השיטין.
באשר לרכיב הבונוס - אמנם בתכניות הבונוס נכללה תניית שיפוט זרה כאשר צוין שמה של חברת FTX ולא המבקשת כמי שהייתה צריכה להוציא את מכתבי הבונוס ולשאת בתשלום אולם בפועל המבקשת היא זו שהוציאה את מכתבי הבונוס למשיבים והיא זו שחתומה על אלה על אף שבגוף המכתבים עקב טעות סופר הוגדרה חברת FTX כחברה המשלמת ועל כן יש לראות במבקשת כמי שהחליטה לבצע את התשלום בפועל וזאת בשונה מעובדים אחרים כלפיהם התחייבה והחליטה לשאת בתשלום חברת FTX וזאת בהתאם להסכמי העסקה שנחתמו עם אותם עובדים בהם נכללה תניית שיפוט זרה.
תשעה חודשים לאחר החתימה על מסמך הויתור ותוכנית הבונוס נחתם ההסכם החדש מול המשיבה 2, הכולל התחייבות של הנתבעת לתשלום הבונוס, וזאת בהסכם הכולל תניית שיפוט ישראלית.