100. הנתבעים התכחשו מצידם לטענה זו, וטענו בין היתר, כי ישנה מזכירה רפואית במרפאה, שהיא זו שמטפלת בכל הנושא של קביעת תורים, גביית כספים ואישורי הגעה. עוד נטען, כי הגרסה שהתובעת ביצעה פעולות שיווק, כלל איננה הגיונית, היות שהנתבע הוא זה שהפנה את המטופלים אל התובעת, ולא ההפך.
101. בתצהיר העדה עינת (שעובדת כזכור כשיננית במרפאה), אף נטען כי הפעילות שהתובעת מתייחסת אליה, אינה מהווה חלק מעבודת השינניות במרפאה, וגם לא ידוע לה שהתובעת עסקה בכך. עוד עינת טענה, כי יש לה 'חלונות' בלוח הזמנים רק בין טיפול לטיפול, ורק במקרה שכזה – היא מבצעת לעתים שיחות תזכורת למטופלים.
102. הכרעת בית הדין – גם במחלוקת הנוכחית אנו מקבלים את טענות התובעת, ודוחים את טענות הנתבעים. אשר לתובעת, עדותה ביחס לטענותיה שבנדון היתה קוהרנטית ורציפה, והיא ציינה כך:
"ברור שבתחילת העבודה שלי אצל ד"ר פורמן היו כבר פציינטים במרפאה, מן הסתם התקבלתי לעבודה במרפאה שיש בה פציינטים. היה עליי לדאוג לחזרת הפציינטים לטיפולים נוספים, להרחיב את הטיפול שלהם ולא רק ניקוי אבנית או טיפול תלוי רק בשיננית אלא לדאוג גם להפנות אותם לטיפולים אצל רופאים שעבדו גם אצלנו במרפאה, כולל ד"ר פורמן, להציע להם טיפולים שאני רואה שהם צריכים אותם. התבקשתי מד"ר פורמן לדאוג למטופלים שלי לבוא פעמיים בחודש, לשבת, לעשות ריקולים, הזמנה חוזרת למטופלים שבהם טיפלתי. לגבי מטופלים שהם לא שלי – אני משיבה שלא כולם, התבקשתי לחזור ביומן שנה שנתיים אחורה, לבדוק למה המטופלים האלה הפסיקו להגיע אלינו, זה אנשים שכבר לא הגיע ולמרפאה בכלל."
103. ועוד אמרה התובעת את הדברים הבאים, כדלקמן:
"בהתחלה היו מטופלים של המרפאה שאני לא הבאתי אותם, כאשר אני דאגתי להתקשר ולהזמין אנשים ששנים לא הגיעו למרפאה, קיבלתי צעקות וקללות וטרקו את הטלפון בפנים לשלי אבל המטופלים המעטים שאני התחלתי לטפל במרפאה מרוב שהם מרוצים מהטיפולים שלי משכו משפחות
--- סוף עמוד 32 ---
שלהם, בעל היה מביא את האישה שלו, ילדים שלו וההיפך, אפילו אנשים שמשכו אותם לקופות חולים שהיו מטופלים בכללית, מכבי עזבו שם ובאו אליי. אז מי אחראי להגדלת הלקוחות במרפאה?"
104. עוד ציינה התובעת, כי "... ב 5 שנים עשיתי את זה פעמיים בחודש, לחזור ליומן, לדאוג להביא אנשים למרפאה...". התובעת שבה ועמדה על טענתה, שהנתבע חייב אותה לעשות את הפעילות שבנדון בהיקף של 6 שעות חודשיות, ואמרה ש"... זה לא כל כך היה נח לי לעשות את זה במיוחד שזה בחינם, לפעמים לא הייתי הולכת כי לא בא לי, ד"ר פורמן היה אומר לי למה לא באת ולמה לא עשית, את צריכה לדאוג".