123. אולם, בעדותם בבית המשפט, במסגרת חקירתם הנגדית, הנתבעים 1 ו-2 לא חזרו על גרסה זו. ניכר שלא זכרו פרטים אודות אופן קבלת התמורה - האם בהמחאה אחת או במספר המחאות, האם בהמחאה בנקאית או בהמחאה רגילה. הדגש מבחינת הנתבעים 1 ו-2 היה כי מהות העסקה הייתה קבלת הערבות הבנקאית לידיהם, לכך הופנתה תשומת לבם, לנושא זה ייחסו חשיבות עליונה והוא נחרט בזיכרונם וכל יתר הנושאים הקשורים לעסקה נדחקו לשוליים כחסרי חשיבות ומשמעות.
124. הדברים עולים בבירור מעדות הנתבע 1 בחקירתו הנגדית (עמ' 150 לפר', ש' 8-14):
"ת. נתנו לי צ'ק ושלום על ישראל. נכנסו לחדר, עשו ישיבה ביניהם, יצאו, הביאו לי את הערבות, נתנו לי מכתב ושיהיו בריאים. אני לא מבין.
ש. זאת אומרת אדוני, שכל המשמעות של העסקה הזאת,
ת. כן,
ש. זה לשחרר אותך מהחוב כלפי החברה.
ת. נכון."
הנתבע 1 אינו זוכר כיצד שולמה התמורה (עמ' 159 לפר' ש' 15-13)::
"שופטת: ... אני שואלת, האם אתה זוכר, האם קבלתם צ'ק אחד או כמה צ'קים בחתימת ההסכם?
ת.: לא יודע"
והוא מדגיש את העיקר מבחינתו (עמ' 160 לפר', ש' 11-9):
"ת. ... אני מעניין אותי החוב שלי, החוב שלי אדוני, החוב שלי נפרע על ידי הצ'ק שחתמנו להם והחוב שלי נפרע. נתנו לי ערבות בנקאית וזהו, תהיו בריאים, מה אתם רוצים."
הנתבע 1 מעיד כי מהות העסקה היתה שהרוכש משלם את התמורה בהמחאה אותה הנתבעים מסבים לחברה ( עמ' 167 לפר' ש' 21 עד עמ' 168 ש' 3):
"ש. ... והציעו לכם את העסקה שאתה בעצם תקבל את המזומן מהחברה ואת הערבות הבנקאית ואתה תקבל עבור המניות את הסכום שסוכם בחוזה, 6.8 משהו כזה, נכון?
ת. לא. שאני לא אקבל, אני מקבל את בצ'ק ואני מסב הלאה"
125. הנתבע 1 לא זוכר אם התמורה שולמה לו בהמחאה אחת או יותר והאם ההמחאה היתה בנקאית, אם לאו (עמ' 168 לפר' ש' 22): "ת. לא יודע אם זה בנקאי או לא בנקאי". הנתבע 2 העיד כי כלל לא היה מעורב בניהול החברה ועריכת ההסכמים, בתחומים אלה טיפל שותפו, הנתבע 1 (עמ' 170 לפר', ש' 9-22). הנתבע 2 מתאר את העסקה להבנתו (עמ' 171 לפר' ש' 18-15):
"ת. זה שקנה היה צריך לתת לנו צ'קים תמורת הזה, אנחנו היינו חייבים, יש לנו ערבות בנקאית, הוא מביא לנו את הצ'ק שלו, אנחנו חותמים. זה מה שהבנתי והוא מביא לנו את הערבות בנקאית שהיתה וזהו. ככה גמרנו את העסקה".
הנתבע 2 כלל לא זוכר שהסב המחאות לטובת החברה במעמד חתימת הסכם המכר (עמ' 173 לפר' ש' 22-16):
"ש. תגיד לי בבקשה, אתה עצמך זוכר שאתה הסבת איזה צ'קים לטובת החברה?
ת. לא,
ש. אתה לא הסבת?
ת. אני לא הסבתי.
ש. ואתה בדקת איזה סוג של צ'קים קיבלתם?
ת. לא."
טענת הנתבעים 1 ו-2 כי הסבו המחאה אחת לטובת החברה בתמורה לחובם ("מיד עם קבלת ההמחאה, הסבנו אותה לחברה לצורך כיסוי חובנו" – תצהיר הנתבע 1), אינה משתלבת עם הראיות הנוספות. ואכן טענה זו נזנחה ובסיכומי הנתבעים 1 ו-2 הם אוחזים בטענה "שהשיקים הוסבו ונמסרו בהתאם לחוזה ולנדרש מהם" (סעיף 17 לסיכומי הנתבעים 1 ו-2).