126. שינוי טענת הנתבעים 1 ו-2 נועד ליישב את טענותיהם עם הראיות שהוצגו במסגרת ההליך. ראשית, הטענה כי הנתבעים 1 ו-2 הסבו המחאה אחת עומדת בסתירה למסמך נ/2 (סומן כך בפרוטוקול מיום 4.3.2015). מדובר בפקס שנשלח ביום 11.8.2003 ממשרד עורכי הדין זיסמן, אהרוני, גייר ושות' בו עבד עו"ד שרמן, אל רו"ח טל שטיין ממשרד רו"ח אריה. בפקס נשלח העתק חתום של הסכם מכירת מניות השליטה בחברה מיום 7.7.03 ואליו מצורפים שבעה עמודים ובהם צילומי המחאות ואישור בנקאי. בראש העמוד הראשון לצילומי ההמחאות, בו מצולמות שתי המחאות בסך 4,956,000 ₪ ו- 68,256 ₪, כתוב בכתב יד בכותרת "סך של 6,814,256 ₪ שהתקבלו על ידי החברה". שתי ההמחאות הנ"ל משוכות מחשבון "מ.ש. דנאל בע"מ" והמוטבת היא החברה, בעמוד השני מצולמות של שתי המחאות נוספות, בלתי קריאות. בעמודים השלישי הרביעי והחמישי מצולמות חמש המחאות בנקאיות, על חלקן מופיע באופן קריא סך של 100,000 ₪, והמחאה נוספת בלתי קריאה. בעמוד השישי מצולמת המחאה בסך 21,400 ₪ משוכה מחשבון מנשה רחל והמוטב הוא "נגר כד". בעמוד השביעי מצולם מסמך של בנק איגוד מיום 9.7.2003, המאשר "הפקדת שיקים אלקטרונית" של חמש המחאות בסך 100,000 ₪ כל אחת, לטובת "כדורי את חי".
127. בנוסף, טענת הנתבעים 1 ו-2 כי הסבו המחאה אחת עומדת בסתירה גם לעדותו של עו"ד שרמן כי התמורה שולמה בשתי המחאות בנקאיות, על שם הנתבעים 1 ו-2 (עמ' 214 לפר' ש' 17 עד עמ' 215 ש' 13). גם כשהוצגו לפני עו"ד שרמן ההמחאות שצורפו לנ/2 עמד עו"ד שרמן על כך שהתמורה נמסרה בשתי המחאות בנקאיות (עמ' 220 לפר' ש' 11-12).
128. בהתייחס לסתירות אלה הנתבעים 1 ו-2 טוענים כי בשל חלוף הזמן אינם זוכרים עוד לפרטים את השתלשלות האירועים וכי בשל חלוף השנים לא מצויים בידם מסמכים רלוונטיים. כך עולה מתצהיריהם וכך עולה מעדותם בבית המשפט. אכן, מיום חתימת ההסכם ועד למועד העדות בבית המשפט חלפו שנים רבות, כ-15 שנה. אולם בידי הנתבעים 1 ו-2 היתה האפשרות לנסות ולאתר מסמכים ולדלות פרטים אודות עסקת המכר הן במועד מוקדם להליך המשפטי, הן באמצעות פנייה לאנשי המקצוע שליוו אותם בתהליך.
129. התובע פנה אל הנתבעים 1 ו-2 לראשונה בשנת 2007, כארבע שנים לאחר חתימת הסכם המכר. במועד זה לא מן הנמנע שיכלו לאתר מסמכים ולזכור את השתלשלות האירועים ביתר קלות. התובע באותו מועד אף הבהיר כי בדעתו לנקוט בהליכים משפטיים.