13. התובע, כאמור, מונה לנאמן וגילה את העובדות שבבסיס תובענה זו. לאחר חשיפת הממצאים פנה התובע בכתב, ביום 25.7.2007, אל נתבעים 1 ו-2 ודרש כי ישיבו לחברה את סכום החוב בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בתגובה התנערו הנתבעים 1 ו-2 מחובם וטענו כי מבדיקת מאזן החברה עולה כי לא קיים חוב שלהם כלפי החברה, כדלקמן:
"2. למען הסר ספק נבהיר כבר עתה, כי איננו חייבים לחברה דבר וחצי דבר, אך לשם כך אינך צריך את הצהרתינו בעניין. עיון פשוט בהסכם ההתקשרות מיום 7.7.03 מלמד שבמעמד חתימת ההסכם, התחייב מר שלמה זילברמן למסור לידנו המחאה בנקאית בסך של 6.76 מיליון ₪, לשם הסבתה לחברה במועד ההשלמה, וזאת כנגד כיסוי חובנו לחברה.
3. אגב, גם מבדיקת מאזן סוף שנת 2003 עולה, כי לא קיים חוב כלשהו שלנו לחברה בשום מקום שהוא."
14. לתובע הסמכה להגיש את התביעה לאחר שכל זכויות החברה הומחו אליו כנאמן, בנוסף קיבל את אישור בית המשפט של פירוק להגשת התביעה.
עיקר ההליכים לאחר הגשת התביעה ובמסגרתה
15. התיק הועבר לדיון לפניי רק בתחילת שנת 2012, משהיה התיק בשל לדיון מקדמי לאחר הגשת כלל כתבי ההגנה ומתן פסקי דין בהעדר הגנה כנגד חלק מהנתבעים (האגרה שולמה רק באפריל 2012). בדיון בקדם משפט מיום 26.3.12, ולאור המחלוקת שהתמקדה בשאלה האם סכום של כשבעה מיליון שקל הופקד בחברה עם מכירתה, הוריתי על מינוי מומחה, רו"ח רצאבי, שיחווה דעתו בשאלה האם הסכום השנוי במחלוקת אכן הופקד בקופת החברה, בין בהמחאות, כטענת כדורי וחי, בין ע"י הפקדת סכומים אחרים ע"י זילברמן או מי מטעמו כפי שטוען רו"ח אריה, ובין בכל דרך אחרת. בשל מחלוקת בשאלה מי יישא בשכ"ט המומחה, התעכב חוות דעתו, ולבסוף הוגשה לבית המשפט ביום 27.10.13. המומחה קבע בחוות דעתו כי לא ניתן היה להגיע למסקנה בשאלה האם החוב שולם, בהעדר מסמכים מתאימים.
16. ביום 16.1.14 התקיים דיון נוסף, בן נקבע כי יורשותיו של הנתבע 7 (אחד הדירקטורים יוסף דוריאל) יבואו בנעליו, והערבות שניתנה להבטחת הוצאותיו תוסב אליהן. כן נקבעה ערבות בסכום של 70,000 שקלים לטובת הבטחת הוצאות הנתבע 5. עוד ניתנו הוראות לגבי השלמת הליכים מקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית.
17. ביום 30.5.14 ניתנה החלטתי בבקשה לתיקון כתב התביעה בנוגע לנתבע 8, רו"ח אריה. התובע טען בבקשתו כי מעיון בתיקי הרשות לניירות ערך התברר לו כי רו"ח רמי אריה היה איש סודו של זילברמן והגה את התרמית בדבר מחיקת חובם של הנתבעים 1 ו-2 בטענה כוזבת כי החוב שולם באמצעות הזרמת מלאי, שעה שאישר לרו"ח המבקר כי הסכום שולם במזומן. בהחלטתי דחיתי את הבקשה לאור העובדה שהתובענה הוגשה בשנת 2010 וטרם הוגשו בה תצהירי עדות ראשית. התובע הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, וביום 27.8.14, ניתנה החלטתה של כב' השופטת, כיום הנשיאה אסתר חיות, שקיבלה את הבקשה בהעדר תגובת הנתבעת 8 לפניי, ולאור השלב המקדמי בו נמצא ההליך (ההחלטה הודעה לבית המשפט ביום 1.9.14). לאור העובדה שהבקשה והתגובה לה נשאו טיעונים עובדתיים נקבעה הבקשה לדיון וחקירת מצהירים, ולאחריהם הוריתי על תיקון כתב התביעה (בכפוף לתשלום הוצאות לנאשם 8).