26. ביום 24.12.18, ולאחר שהוגשו כלל התצהירים, התקיים קדם משפט ובו נשמעו והתקבלו החלטות בכל הטענות בנוגע לתצהירים שהוגשו. כן נקבעו מועדי הוכחות לחודש אוקטובר 2019. במסגרת זו ביקש ב"כ הנתבע 5 להגיש הודעת צד ג' כנגד יורשות הנתבע 7, הדירקטור הנוסף. ב"כ התובע התנגד וביקש להגיש אסמכתאות בעניין זה. לאור זה קבעתי כי תוגש בקשה מסודרת בכתב, ולאחר הגשת תגובה ותשובה תינתן החלטה. לאור זאת, לא ניתן היה לקבוע ישיבות לשמיעת ראיות. לאחר קבלת עמדת יורשות הנתבע 7, ולאחר שהתובע הבהיר, בעקבות תגובה זו כי התביעה שנותרה כנגד יורשות הנתבע 5 נוגעת לחלקו היחסי בלבד, דחיתי את הבקשה וקבעתי כי לכל היותר יהיה חייב ברבע מסכום התובענה, שכן הוא מהווה אחד מארבעה דירקטורים שנתבעו.
27. דיוני ההוכחות התקיימו בסוף אוקטובר 2019, ופסק הדין ניתן לאחר שהושלמה הגשת הסיכומים כולם.
טיעוני הצדדים
טיעוני התובע כלפי הנתבעים 1 ו-2
28. בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעים 1 ו-2 לא שילמו את חובם לחברה וכי מכוח דיני החיובים ועשיית עושר שלא במשפט יש לחייבם בפירעון החוב. בהמשך, בתצהיר העדות הראשית ובסיכומים הוסיף התובע ופרט כי לנתבעים 1 ו-2 אחריות לחוב גם מכוח דיני התאגידים. הנתבעים 1 ו-2 היו בעלי שליטה ודירקטורים בחברה, במעשיהם הפרו את חובת תום הלב ואת חובת ההגינות שהם חבים כלפי החברה. בנוסף, טוען התובע כי הנתבעים 1 ו-2 אחראים כלפי החברה מאחר ועסקת מכירת השליטה בחברה התבררה כ"מכירה חובלת".
29. התובע טוען לעניין זה כי הנתבעים 1 ו-2 קבעו בהסכם המכר תנאי תשלום בלתי מאוזנים. בעוד שבהסכם נקבע כי הם יקבלו את התמורה באמצעות העברה בנקאית או בהמחאה בנקאית הרי שלגבי התשלום לחברה נקבע כי הוא יכול להיעשות גם בהסבת המחאה רגילה; כי הנתבעים 1 ו-2 העידו שלא הסבו המחאה לטובת החברה וכי לא ידעו מי רוכש את החברה. עוד טוען התובע לעניין זה כי הנתבעים 1 ו-2 העידו כי לא ידעו מי משך את ההמחאות לטובת החברה ואם יש להן כיסוי; כי לא ניתן אישור עורך דין להשלמת העסקה ולשחרור הערבות הבנקאית לידי הנתבעים 1 ו-2, בניגוד להוראות ההסכם ביחס למקרה בו התשלום מבוצע בהמחאה שאינה המחאה בנקאית וכי בסיכומו של דבר הנתבעים 1 ו-2 לא ווידאו כי חובם לחברה נפרע.
30. התובע טוען כי הוכח שחובם של הנתבעים 1 ו-2 לחברה מעולם לא נפרע, לא במישרין באמצעות הפקדת שיק לקופת החברה, ולא בעקיפין באמצעות אספקת סחורה חלף התשלום. לטענת התובע מבדיקה שערך כנאמן החברה בספרים ובחשבון הבנק של החברה, לא נמצאה עדות לכך שסכום החוב של הנתבעים 1 ו-2 לחברה, בסך כ-6.8 מיליון ₪, הופקד או שולם בצורה כלשהי לחברה. עוד עולה מהבדיקה עולה שמקופת החברה הוצאו כל המזומנים שהיו בקופתה. התובע מוסיף וטוען כי מבדיקת ספרי החברה המבוקרים לשנת 2003 עולה כי ביום 31.12.2003 נמחקה יתרת החוב של הנתבעים 1 ו-2 לחברה, אך אין כל רישום על קבלת סכום ההמחאה בסך של כ-6.8 מיליון ₪ אותה אמורים היו הנתבעים 1 ו-2 להסב לחברה וכי דירקטוריון החברה אישר בפרוטוקול, שלא נושא על תאריך, את שחרור הערבות הבנקאית מבלי שבפועל הועבר התשלום. בעקבות האישור, הערבות הבנקאית הוחזרה לנתבעים 1 ו-2.