28. לטענת פי.סי.אס לא נפל פגם בשיקול הדעת של העיריה שעיצבה את המכרז בהתאם לצרכיה המקצועיים ועומדת על השארת המערכת המשמשת אותה היטב ותואמת את צרכיה והחלטתה מצויה בתחום הסבירות ואין שום בסיס לטענות אריאל לגבי הצורך בהחלפת המערכת ובוודאי שאין לכפות זאת על העיריה.
29. לטענת פי.סי.אס תנאי הסף שקבעה העיריה נעשו בהתאם לפררוגטיבה הנתונה לה כעורך המכרז להבטיח שמי שיפעיל את המערכת יהיה הגורם המקצועי המיטיבי והינם מידתיים וסבירים ,כאשר המכרז הינו פחות פוגעני מלהתקשר עמה בפטור ממכרז כספק יחיד .
30. כן נטען שהמכרז אינו "תפור" למידותיה של פי.סי.אס ואריאל הייתה יכולה לעמוד בתנאי הסף שהיא תוקפת כיום אלמלא הייתה בוחרת לשבת בחיבוק ידיים במשך לפחות חמש שנים מבלי לקדם את אפשרותה לעמוד בתנאים והיא לא נקפה אצבע ופנתה אליה רק 5 ימים לפני המועד האחרון שהיה אז להגשת ההצעות ופי סי אס הבהירה לאריאל שתשמח לקדם התקשרות עמה ,אך מכיוון שמדובר במערכות קריטיות לא ניתן להשלים את התהליך הנדרש במספר ימים .
31. לטענת פי. סי. אס היא אינה מונופול ואין פגיעה בדיני התחרות וההגבלים העסקיים, כשהיא גם מאפשרת לגורמים המעוניינים בכך להתקשר עמה בתנאים הוגנים וסבירים באופן שיאפשר להם להתחרות ולעמוד בתנאי הסף גם אם זה "בא על חשבונה" באופן שיכול להביא לכך שלא תזכה במכרז. העירה מצטרפת לכך וזאת לאחר שבוצעה בדיקה מטעמה בעניין זה.
32. כן מפנות העיריה ופי.סי.אס להליך נוסף בו היתה מעורבת אריאל במסגרת עתירה שהוגשה כנגד נתיבי ישראל בעת"מ 1943-07-21 (להלן הליך או עניין נת"י) ממנו ניתן ללמוד על התנהלותה הלא תקינה של אריאל בבחינת "הפוסל במומו פוסל "
דיון והכרעה:
33. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתובים החלטתי לדחות את העתירה תוך מתן "שיעורי בית" והנחיות לצדדים שאם לא ייעשו ויקויימו יכולה להיות לכך השלכה אפשרית על הליכים משפטיים עתידיים כאלו או אחרים.
34. אני סבור שמדובר בעתירה המעלה שאלה כבדת משקל ומציגה בעיה ממשית בבחינת
HOUSTON WE HAVE A PROBLEM"", כאשר על כל הצדדים לשנס מותניים ולפעול לפתרון אותה בעיה ולפחות לשיפור המצב הקיים, כאשר חשיבות העתירה הינה לטעמי בעצם הצגת והצפת הבעיה והקשיים בהנעת התחלתו של תהליך, גם אם באיחור ובבחינת טוב מאוחר מאשר אף פעם, של ניסיון למצוא בעתיד פתרון לקשיים ולבעיות המשפטיות שהוצגו ולפחות להפחיתם.