829. דברים אלה נכונים במיוחד בכל הנוגע לדבריו המפורשים והמודגשים של מר יואל רוטשילד "ואש גלויה בתוך אוהל לא תעבור בטיחותית....", שמשמעותם הפשוטה, הבהירה והברורה היא שקיימת אפשרות לבעיה בטיחותית בהצגת אש גלויה באוהל, קרי במרחב ציבורי, לקהל רחב, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים. יתרה מכך, בהמשך לדברים אלה אף מזהיר מר
830. --- סוף עמוד 133 ---
831.
832. יואל רוטשילד את עצמו ואת המכותבים "שלא נסתבך עם קצין בטיחות מקומי של הקונסוליה או המפיק.....". לא יכול להיות ספק כי קצין הבטיחות המקומי של הקונסוליה או המפיק המקומי אינם עוסקים, ולא אמורים לעסוק, בקשיים לוגיסטיים של הטסת החומרים לניו יורק, כי אם ביריד בניו יורק עצמו ובנושאי הבטיחות הקשורים אליו. ניסיונות לפרש באופן שונה את הדברים האמורים הברורים אינם מתיישבים עם קריאה פשוטה של הטקסט בעת קבלתו בזמן אמת.
833. כמו כן, הודעת הדוא"ל האמורה ששלח מר יואל רוטשילד התייחסה בבירור לבטיחות השימוש ב"אש גלויה", ולא בכוהל או בחומר דליק אחר. מאחר ואיש לא מטיס או משלח "אש גלויה", ומאחר וברור שלא הייתה כל כוונה לבצע את הניסוי בזמן ההטסה, ברור כי מדובר בהודעת דוא"ל המתייחסת לקושי בהצגת האש בתוך אוהל ולא במטוס או בהטסתה או בשילוחה. מכאן שהפרשנות שמבקשים הנאשמים לתת בדיעבד לדברים הברורים בהתכתבות ניו יורק היא מופרכת ונעדרת כל היגיון וסבירות, לשונית והקשרית. בהתאם לכך, הרי שיש לקבוע ששרשור הודעות הדוא"ל לא התייחס כלל לבעיית הטסה כלשהי אלא התייחס לבעיה הבטיחותית ולסיכון שבהצגת אש גלויה בתוך אוהל ביריד.
834. דברים אלה אף מקבלים חידוד בדבריה של גב' מירב אלקן, אשר מתייחסת במפורש לרישיון לאוהל ולביצוע ניסוי באש גלויה בו, ולא לאפשרויות ההטסה של החומרים הכימיים: "אני צריכה לבדוק ביום א את בקשת הרישיון לאוהל, אם לא התחייבנו שלא תהיה אש גלויה." ולאחר מכן "בנוסף, האם ישנם חומרים כימיים שכדאי שנדע עליהם? לדעתי חל על זה איסור ברשיון.". מתשובתה של גב' מירב אלקן ניתן ללמוד כי בזמן אמת היא הבינה שהצדדים להתכתבות עוסקים בשאלות הבטיחותיות והרישויות של ביצוע ניסוי באש גלויה באוהל, ובשימושים אחרים בחומרים כימיים בתוך האוהל, ולא בקשיים אפשריים לכאורה בהטסת החומרים הכימיים.
835. על כן, אני סבור שגביית הודעה מגב' מירב אלקן על פרשנותה את הדברים בדיעבד לא הייתה רלוונטית להבנתם, ולא הייתה הכרחית לצורך שפיכת אור על הכוונה מאחוריהם. מכאן שבניגוד לטענת חלק מהנאשמים בעניין זה, הימנעות המאשימה מגביית הודעה מגב' מירב אלקן, אשר בכל מקרה הייתה נותנת פרשנות בדיעבד לדבריה בהתכתבות בזמן אמת, לא הייתה נחוצה ואין בה כדי להפחית ממשמעות האמור בדבריה בהתכתבות בזמן אמת. יתרה מכך, ככל שהנאשמים היו סבורים כי פרשנותה בדיעבד הייתה עשויה לתמוך בדבריהם או לסייע להם, היה באפשרותם לזמנה כעדה מטעמם (הגברת אלקן, כזכור, היא או הייתה עובדת אורט ולנאשמים יש בוודאי היכרות עמה). משבחרו שלא לעשות זאת, אין הם יכולים לתת לדבריה פרשנות שאינה מתיישבת עם הכתוב בפשטות ובבהירות.