898. לשם הבהירות אציין כבר עתה כי הלכה ידועה היא שבעבירות רשלנות אין אחריות בצוותא או ביחד ולחוד, ולא ניתן להרשיע נאשם בעבירת רשלנות בגין מעשיו או מחדליו הרשלניים של נאשם אחר מכח דיני השותפות בפלילים (ע"פ 6365/12 פלוני נ' מדינת ישראל, סו(3) 92 (2013)).
899. יחד עם זאת, אני סבור כי בהחלט תיתכן נטילת אחריות משותפת כוללת למשימה של הפקת אירוע, על היבטיה ההפקתיים, הניהוליים והבטיחותיים, על ידי מספר אנשים, וזאת כפי שנעשה בענייננו ביחס ליריד המדע ואוהל אורט על ידי חג"ם, ששכרה גם את שירותי הנאשמים 6 ו-7, ומפ"ה, ואנשיהם.
900. אנשי חג"ם (נאשמים 1 ו-5) ואנשי מפ"ה (נאשמים 2 ו-4) התבצרו כל אחד בעמדתו כי הם פעלו בהתאם לאחריותם ולתפקידם, אשר לא כללו את הפן הבטיחותי של תכני אוהל אורט.
901. כך, נאשמים 1 ו-5 ביקשו להסתמך על דבריו של מר צבי פלג, מנכ"ל אורט בעת הרלוונטית, בהודעותיו במשטרה ובעדותו בפני כי תפקידם ואחריותם היו מצומצמים לפן ההפקתי, כי הם לא כללו אחריות על תוכן הניסויים ועל בטיחותם, וכי האחריות לכך הייתה בידי מפ"ה, ובפרט נאשמים 2 ו-4 (ת/50 ש' 7-10, ש' 13-15, ש' 19-31, ש' 34-35 וש' 48-49; ת/51 ש' 13-16 וש' 23-26; פרוטוקול בעמ' 76 ש' 29-32, בעמ' 77 ש' 1-3 וש' 30-32, בעמ' 78 ש' 18-19, בעמ' 79 ש' 16-32, בעמ' 80 14-21, בעמ' 87 ש' 8-10 וש' 28-32 ובעמ' 92 ש' 1-8 וש' 24-27).
902. מנגד, ביקשו נאשמים 2 ו-4 לסמוך את טענתם כי הם היו נעדרי יכולת וסמכות לקחת אחריות מקצועית על היבטי הבטיחות של ניסוי הסירה ויריד המדע וכי נושאי הבטיחות "לא היו בליבת תפקידם", על הודעותיו ועדותו של מר אלי אייזנברג, סמנכ"ל באורט וראש מפ"ה בעת הרלוונטית לאירוע, בהן טען כי מפ"ה אינה עוסקת בבטיחות, אלא מסתמכת על אנשי מקצוע בתחום זה (לרבות נאשמים 6 ו-7), וכי נאשמים 1 ו-5 מונו להיות מנהלי האירוע (ת/52 ש' 5-9 וש' 49-51; ת/53 ש' 7-9 וש' 44-47; ת/54 ש' 5-9; נ/8; פרוטוקול בעמ' 93 ש' 23-32, בעמ' 94 ש' 1-17, בעמ' 95 ש' 14-18 וש' 28-32, בעמ' 96 ש' 1-9 וש' 23-29, בעמ' 97 ש' 6-14 וש' 29-31, בעמ' 98 ש' 4-13 ובעמ' 100-102).
903. אני דוחה את שתי הגישות.
904. ראשית, לא מצאתי לקבל את פרשנותם בדיעבד של מר צבי פלג ומר אלי אייזנברג. נראה כי זיקתו של מר צבי פלג לנאשמים 1 ו-5, וכן זיקתו של מר אלי אייזנברג לנאשמים 2 ו-4, הביאו את שניהם לפרש באופן מגמתי ביותר את התפקידים והאחריות שחלו על הנאשמים בזמן אמת, כל אחד כפי זיקתו, ועל כן, אני סבור כי לא ניתן להסתמך עליהן לצורך קביעת היקפי האחריות בענייננו.