1221. אין בידי לקבל את הגדרתו המצמצמת של נאשם 4 לתפקידו באוהל אורט וביריד המדע ובהכנות אליהם. מהראיות ומהעדויות שהובאו בפני עולה כי תפקידו של נאשם 4 במסגרת פרויקט הקניונים, ויריד המדע ואוהל אורט היה תפקיד ניהולי מרכזי ומהותי.
1222. כך, כבר מהודעתו הראשונה במשטרה עולה כי, למעשה, נאשם 4 ראה את עצמו כבעל תפקיד ניהולי מרכזי בפרויקט הקניונים ויריד המדע, כמי שהיה שותף לתכנונים של אוהל אורט ויריד המדע וכמי שעליו לוודא שיריד המדע ואוהל אורט מתנהלים בהתאם לתכנונים אלה, וכן ראה עצמו כאחראי הישיר על נאשמת 2 ועל האופן בו היא פעלה והתנהלה. נאשם 4 העיד כי בערב שקדם ליריד המדע הוא דיבר עם נאשמת 2 "...ובדקתי שהיא מאורגנת ושסמדר נמצאת שם עם שלושה מורים ובנוסף אליהם לוח תורנויות של אנשי המכון עפ"י שעות.... אני באופן אישי הייתי במקום בין השעה 07:15 ל 07:30 וראיתי שהכל מתארגן ואת ישיבת הבוקר הקבועה של יום שלישי עשינו במקום בין 8 ל 9 כאשר ב 9 חזרתי לכיכר הייתי בטקס ראיתי את תחילת הפעילות של המדצים ושהכל עובד כפי שתוכנן וחזרתי למשרד שלי לאחר שוודאתי שהתורן שלי נמצא במקום..." [הדגשות שלי, י.ג.] (ת/38 ש' 20-26 וש' 36-38).
1223. כמו כן, כעולה מחלק המבוא, נאשם 4, כנציג הבכיר מטעם מפ"ה, לקח חלק מרכזי ביוזמה לביצוע פרויקט הקניונים כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט. כך, בתחילת היוזמה של הפרויקט על ידי חג"ם ונאשם 5, ניהל נאשם 4 לפחות שיחה אחת וכן תחלופת הודעות דוא"ל (שאליה כותבו גם נאשמת 1, מר אלי אייזנברג, ובהמשך גם נאשמת 2) עם נאשם 5, במסגרתן הסכים נאשם 4 לקחת על עצמו ועל מפ"ה לבנות מודל תערוכה או מיצג אינטראקטיבי על בסיס יריד ניו יורק, עם דגש על הפעלות של הקהל. במסגרת זו נאשם 4 גם היה שותף בהגדרת מטרות הפרויקט (קידום תדמיתי של אורט כמובילת חדשנות בחינוך הטכנולוגי-מדעי), מועד ומקום ביצועו (בחופשת הפסח תשע"ד, בקניונים או מקומות בעלי ריכוז גבוה של מבקרים מזדמנים במספר ערים (בכל יום במקום אחר)), החסויות שינתנו לו, זהות המשתתפים ("נבחרת של תלמידי אורט מדצי"ם ובוני פרויקטים מצטיינים – אפשרות לכלול גם סטודנטים הנדסאים"), ופירוט של דרישות משאבים, כוח אדם, ציוד ולוח זמנים להכנות (נ/8; פרוטוקול בעמ' 373 ש' 6-10).
1224. בהמשך לכך, קבעו נאשם 4 ונאשם 5 (כשנאשמת 2, מר אלי אייזנברג ומר דורון דרוקר מכותבים) מועד לישיבה אצל מר צביקה פלג, מנכ"ל אורט, שהייתה עתידה להתקיים בנוכחות ראשי המנהלים הרלוונטיים, שמטרתה לקבל אישור כללי לתקציב ולחלוקת האחריות (נ/8). כאמור, נאשם 4 אמר כאמרת אגב בעדותו כי פגישה זו לא קוימה לבסוף (פרוטוקול בעמ' 373 ש' 6-10). מאחר ולא הובאו בפני ראיות בעניין זה, אין בידי לקבוע קביעות עובדתיות ביחס לקיומה או אי קיומה של הפגישה, או מה נידון בה ככל שהתקיימה. אולם, עצם העובדה שנאשם 4, כנציג הבכיר מטעם מפ"ה, ונאשם 5, כנציג הבכיר מטעם חג"ם, קבעו את הפגישה האמורה והגדירו את מטרתה, מלמדת על תפקידו המרכזי של נאשם 4 בייזום הפרויקט ובקביעת עקרונות ביצועו, אף אם הפגישה לא התקיימה בסופו של דבר.