1234. בנוסף, בדומה לאמור בנוגע לנאשמת 2, גם אינני מקבל את טענת נאשם 4 כי יש לראות בהודעת הדוא"ל ששלח מר אלי אייזנברג לנאשמים 2 ו-4 ולמר יואל רוטשילד ביום 08.09.13, בהמשך להתכתבות הודעות הדוא"ל הראשונה בין נאשם 4 לנאשם 5 בעניין הוצאת פרויקט הקניונים לדרך ובניית מודל לביצועו, כפוטרת אותו (ואת נאשמת 2) מאחריות להיבטי הבטיחות של אוהל אורט ויריד המדע, כיוון שהם, לטענתו, אינם מתחום "ליבת עיסוקה" של מפ"ה, וכי בטיחות הקהל המוזמן, הלא מוכר, לאירוע פתוח היא לא בליבת העיסוק של מפ"ה ומכאן שיש להשאיר את האחריות בעניינם לאחרים (נ/8; פרוטוקול בעמ' 93-94 ובעמ' פרוטוקול בעמ' 321 ש' 9-19).
--- סוף עמוד 206 ---
1235. כפי שהסברתי בהרחבה לעיל, בנוגע לנאשמת 2, מצאתי כי הפרשנות שניתנה על ידי מר אלי אייזנברג בעדותו בפני ניתנה בדיעבד וכי אין מקום לקבלה כאותנטית וכמייצגת את האופן בו הובנה על ידי קוראי הודעת הדוא"ל האמורה בזמן אמת. כמו כן, מצאתי כי עדותו ניתנה באופן מגמתי לטובת אנשי מפ"ה, וכי תכני הפעילויות והתלמידים הקטינים שהציגו את הפעילויות עצמם, היו בהכרח בליבת העיסוק של אנשי מפ"ה, ובכלל זה בליבת עיסוקו של נאשם 4 (ובוודאי של נאשמת 2, שנאשם 4 הוא הממונה הישיר שלה). מכאן שגם האחריות לבטיחות התכנים, הפעילויות והתלמידים במישור הבטיחותי-פדגוגי חייבת גם היא להיות חלק מליבת העיסוק של מפ"ה, וזאת על פי הגדרת תפקידיה, על פי כללי ונהלי משרד החינוך, על פי התנהלות הנאשמים והמעורבים בפועל, ובפרט נאשם 4, ועל פי השכל הישר וההיגיון השיפוטי (פרוטוקול בעמ' 321-322).
1236. יתרה מכך, בעדותו אישר נאשם 4 בעצמו כי המד"צים הם ב"ליבת עיסוקם" (פרוטוקול בעמ' 321 ש' 30); כי גם ניסוי הסירה עצמו הוא בליבת העשייה של פרויקט המד"צים, שכאמור שימש כבסיס להצעות הפעילויות והניסויים לפרויקט הקניונים ולאוהל אורט; ושמי שיכול להצביע על סיכונים בטיחותיים הם גורמים במפ"ה "...בעיקר מי שמציע את הניסוי והמורים שבוחרים בו." (פרוטוקול בעמ' 400-401), קרי נאשמת 3, שהייתה במובהק אחראית תוכן מטעם מפ"ה.
1237. בנוסף, מצאתי כי הניסיון להפריד בין החלק הפדגוגי לחלק הבטיחותי-פדגוגי, הכולל את היבטי הבטיחות הנוגעים לתכנים הפדגוגיים עצמם ולתלמידים המציגים את התכנים, הוא ניסיון מלאכותי, שאינו תואם את הדרישות הנורמטיביות המחייבות ואת המציאות בפועל, וכי גם מר אלי אייזנברג עצמו נאלץ לאשר בסופו של דבר בעדותו בבית המשפט, שהאחריות של אנשי מפ"ה, כנציגי מוסד חינוכי האחראי על תלמידים, היא קודם כל "לדאוג לשלום ילדינו", קרי להיות אחראים על בטיחות התלמידים בפעילויות שאנשי מפ"ה אחראים להן (פרוטוקול בעמ' 98 ש' 4-17, בעמ' 100 ש' 5-26 ובעמ' 101-102).