1339. עצם אי היכרותו של נאשם 4 את תוכנם של חוזרי מנכ"ל משרד החינוך וההוראות הקשורות לבטיחות במעבדות ובביצוע פעילויות במסגרת חוץ בית ספרית, לרבות את חוזר מנכ"ל – בטיחות במעבדות ואת חוזר מנכ"ל – בטיחות בפעילות חוץ בית ספרית, מהווה סטייה משמעותית וממשית מסטנדרט ההתנהגות המצופה מנאשם 4, כאדם מן הישוב בתנאיו ובנסיבות העניין, וזאת לנוכח הכשרתו האקדמאית והשכלתו, לנוכח ניסיונו הרב, לנוכח תפקידיו באורט בעבר (כמורה, כמנהל בית ספר וכמנהל הוראת הפיסיקה באורט), לנוכח תפקידו כראש מכון גורלניק בעת הרלוונטית לקרות האירוע, ולנוכח עיסוקו בפיתוח תכניות לימוד ועיסוקו בציוד מעבדות ברחבי העולם, והכל כפי שפורטו בהרחבה לעיל.
1340. כך, כזכור, אף שקבעתי שחוזר מנכ"ל – הבטיחות במעבדות אינו חל בענייננו כשלעצמו, הרי שגם קבעתי כי יש לראותו כמהווה השראה לסטנדרט הזהירות המינימלי הנדרש, ועל כן נאשם 4 היה חייב להכיר את תוכנו ולפעול ברוחו, תוך הפעלת היגיון בריא ושכל ישר ותוך ביצוע ההתאמות המתחייבות, ובמקביל תוך פנייה לגורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד החינוך לשם התייעצות מקצועית ובטיחותית והשלמת הוראות הבטיחות הנדרשות בנסיבות הייחודיות.
1341. בניגוד למצופה ממנו, נאשם 4 לא ווידא שינוסחו ויופצו נהלי עבודה והוראות בטיחות ברורים ופשוטים לביצוע הפעילויות והניסויים, לרבות מעבר על תקלות אפשריות והתמודדות איתם; לא ווידא כראוי וכמצופה ממנו שננקטים כלל אמצעי הבטיחות והזהירות ביחס לפעילויות והניסויים, וביחס לאחסון ולאחזקת החומרים הנדרשים להם, במיוחד בשים לב לתנאי ולנסיבות אוהל אורט; לא ווידא כראוי וכמצופה ממנו שנבחנו כלל הסיכונים הטמונים בכוהל, באש ובעצם הניסוי; וכן לא הקפיד כראוי וכמצופה ממנו לוודא שהתלמידים המדגימים יונחו לשמור על מרחק סביר בין מקום ביצוע הניסוי ומקור האש לבין הצופים בו, לא בדק שיש גורם שאוכף ומוודא שהתלמידים ממלאים אחר הוראה זו, ולא ווידא עם הגורמים הרלוונטיים (לרבות עם נאשמות 2 ו-3) כי נדרש ליצור מרחק ביטחון בסביבת ניסוי הסירה או ליצור הפרדה בין הקהל לבין הניסוי בדרך אחרת.
1342. כאמור, נאשם 4 לא הכיר גם את תוכנו של חוזר מנכ"ל – הביטחון בפעילות חוץ בית ספרית, ולא פעל לפיו או ברוחו – הוא לא ווידא שנאשמת 2 והגורמים הרלוונטיים נערכים באופן הולם לקיום אוהל אורט ולהוצאת התלמידים הקטינים אליו; הוא לא ווידא שנערך תכנון אחראי ושקול של הפעילויות והניסויים שיבוצעו במסגרת אוהל אורט; הוא לא ווידא כראוי וכמצופה ממנו שהפעילויות והניסויים שנבחרים על ידו ועל ידי נאשמת 2 (הן בפרויקט הקניונים והן באוהל אורט) מתאימים לגיל התלמידים המבצעים, לגיל הילדים בקהל (אף שזהו קהל היעד אליו כיוונה אורט), ולמטרות החינוכיות המבוקשות; הוא החליט על ביצוע פעילות בדרגת סיכון גבוהה – קרי ביצוע ניסוי מדעי הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל על ידי תלמידים קטינים בפני קהל רחב, לא ידוע, מזדמן, לא מוכר ורב גילאי (הכולל קטינים) - מבלי לבחון קודם לכן כראוי וכמצופה ממנו את התאמתה ונחיצותה של הפעילות (וכאמור,