1410. עוד אוסיף כי אני סבור שהגורמים המאשרים עשו את המתחייב מהם על פי דין ועל פי נהליהם, עמדו בחובות המקבילות המוטלות עליהם, והם לא ידעו (בעקבות מעשיהם ומחדליהם של חלק מהנאשמים) על גורמי הסיכון המרכזיים בפועל (קרי - שימוש באש גלויה ובכוהל) ועל השאלות הבטיחותיות שעלו בעבר לגבי ביצוע ניסוי הסירה בתנאי אוהל אורט, אשר נותרו ללא מענה.
--- סוף עמוד 242 ---
היסוד הנפשי
1411. כאמור, בעבירות רשלנות יש לבחון האם אדם מן היישוב בנסיבות העניין יכול וצריך היה להיות מודע לטיב ההתנהגות (מעשה או מחדל), לחובות המוטלות עליו, ולנסיבות האחרות המנויות בסעיף הרשלנות הרלוונטי. כמו כן, יש להוכיח כי העושה או החודל נטל על עצמו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה העלולה להיגרם בשל המעשה או המחדל.
1412. לנוכח האמור לעיל בנוגע לתפקידים ולאחריות של נאשם 4 בייזום, ארגון, תכנון, הפקה, ניהול וביצוע של פרויקט הקניונים, אוהל אורט ויריד המדע; לנוכח היותו המנהל הממונה הישיר על נאשמת 2 והאחראי עליה; לנוכח תפקידו המרכזי והמהותי בארגונם וגיוסם של המלווים לאוהל אורט ויריד המדע; לנוכח השכלתו האקדמאית, הידע המקצועי שלו, הכשרתו, מומחיותו וניסיונו; לנוכח ידיעותיו המפורטות לעיל (ובמיוחד ידיעתו כי ניסוי הסירה כולל שימוש באש גלויה ובכוהל, כי במסגרת התכתבות ניו יורק עלו שאלות בטיחותיות חשובות שנותרו ללא מענה, וכי מאפייניו הייחודיים של אוהל אורט ויריד המדע שונים באופן מהותי ומשמעותי מפרויקט המד"צים); ולנוכח היותו אחד מיוזמי פרויקט הקניונים ומי שערך ביחד עם נאשמת 2 את ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, שכללה את ניסוי הסירה במסגרת רשימת הפעילויות והניסויים לביצוע, אשר שימשה בסיס לאוהל אורט - אני סבור כי בהחלט ניתן לקבוע ברמה הדרושה להרשעה בעבירת רשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, ובוודאי לפי סעיף 341 לחוק העונשין, כי אדם מן היישוב, בתפקידו ובנתוניו של נאשם 4, ובנסיבות העניין, יכול וצריך היה להיות מודע לכל רכיבי היסוד העובדתי של העבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, לרבות כלל החובות המוטלות עליו.
1413. זאת גם לנוכח חובות הזהירות העצמאיות המוטלות עליו מכוח סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין; לנוכח חובות הזהירות המוטלות עליו בשל השתייכותו למוסד חינוכי וביצוע יריד המדע על ידי מוסד חינוכי; לנוכח חובות הזהירות החלות עליו בשל תפקידו ואחריותו באירוע ציבורי רב משתתפים; לנוכח הימנעות הגורמים המארגנים, המפיקים והמנהלים של האירוע מלהגדיר "מנהל על" אחד האחראי על האירוע והימנעות מחלוקת אחריות ברורה ומוגדרת בתחום הבטיחות בין הגורמים המעורבים; ולנוכח נסיבות העניין – קרי, שימוש באש גלויה, כוהל וגפרורים על ידי תלמידים קטינים בפעילות המבוצעת בפני קהל רב, מזדמן, לא מוכר ורב גילאי, לרבות קטינים, כחלק מאירוע שיווקי-מיתוגי של מוסד חינוכי, ללא ניסיון קודם או ידע בארגון, תכנון, הפקה וניהול של אירועים דומים בישראל; ולנוכח השכל הישר ועקרון קדושת החיים.