1414. כמו כן, לאור חומרת רשלנותו של נאשם 4 ועוצמת סטייתו מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו, כאמור לעיל, בהחלט ניתן לקבוע ברמה הדרושה להרשעה בעבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין שבמחדליו המהותיים והנכבדים של נאשם 4 הוא נטל סיכון בלתי סביר לגרימת הסכנה ואף להתרחשות התוצאה.
1415. זאת ועוד, כאמור, בהינתן שבענייננו מדובר באירוע בעל מטרה שיווקית-מיתוגית בעיקרה בעבור אורט, שניתן היה להשיגה בקלות גם מבלי לכלול בו את ניסוי הסירה, או לכל הפחות, ניתן היה להפחית את גורמי הסיכון בו, מבלי לפגוע במטרה, באמצעות הוספת אמצעי זהירות ובטיחות פשוטים וקלים; בהינתן שכאמור לעיל, בידי נאשם 4 היו כל
--- סוף עמוד 243 ---
הנתונים הדרושים לשם עמידה בחובותיו והוא אף היה בעל יכולת למנוע את הכללתו של ניסוי הסירה במסגרת הפעילות והניסויים באוהל אורט; ובהינתן שהאמצעים שעמדו לרשותו כדי למנוע את הנזק היו קלים, פשוטים, ויחסית זולים, ובעיקר דרשו ממנו הפעלת שיקול דעת בטיחותי בהתאם למומחיותו ולניסיונו, וקיום שיח בטיחותי עם הגורמים הרלוונטיים סביב גורמי הסיכון העולים מביצוע ניסוי הסירה באוהל אורט ונורות האזהרה שעלו קודם לכן והיו ידועים לו – הרי שלא היה מדובר בדרישות בלתי סבירות מנאשם 4, ולכן, ניתן לקבוע כי הסיכון שנטל על עצמו באי ביצוען היה בהחלט בלתי סביר.
סיכום לגבי נאשם 4
1416. בשל כלל האמור, ובייחוד לנוכח השכלתו האקדמאית, מומחיותו, ניסיונו המקצועי ובכירותו המקצועית באורט המפורטים לעיל; לנוכח אחריותו להכללה במודע של ניסוי הכולל שימוש באש גלויה ובחומרים מסוכנים לביצוע באירוע ציבורי באוהל על ידי תלמידים קטינים בפני קהל רחב, מזדמן, לא מוכר, לא ידוע ורב גילאי (הכולל קטינים), ללא השגחה ופיקוח צמוד של מורה מקצועי, או לכל הפחות מבוגר; לנוכח ידיעותיו אודות התכתבות ניו יורק, נורות האזהרה הבוהקות שעלו ממנה והשאלות הבטיחותיות שנותרו ללא מענה, אשר לא נבחנו על ידו ואשר הוא נמנע מלהעבירן לבדיקה של גורמים רלוונטיים אחרים (לרבות נאשמים 1, 3, 6 ו-7); ולאחר שהזהרתי עצמי כי עסקינן ברשלנות פלילית בעבירה התנהגותית, הדורשת סטייה ממשית ונכבדה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהאדם הסביר, החלטתי להרשיע את נאשם 4 בעבירת רשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.
--- סוף עמוד 244 ---
הנאשמת 3
הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותה של נאשמת 3
1417. תרשמותי הכללית מעדותה של נאשמת 3, לרבות הרושם הבלתי אמצעי ממנה, הייתה שמדובר בעדות זהירה ומגמתית, ולעיתים אף מתחמקת, אך יחד עם זאת, עקבית ואחידה בסוגיות הליבה המהותיות ולא נגועה בסתירות פנימיות ובפרכות מהותיות היורדות לשורשו של עניין.