1819. משכך, לנוכח מודעתה של נאשמת 1 לשימוש באש ובכוהל באוהל אורט ולנוכח שליטתה באש ובכוהל – אני קובע כי הנאשמת 1 החזיקה באש ובכוהל באוהל המדע.
1820. על כן, עצם החזקתה של נאשמת 1 באש ובכוהל (שהוא חומר לקיח), חייבה אותה לנקוט באמצעי זהירות מפני כל סכנה מסתברת הכרוכה באש או בכוהל שבהחזקתה. כלומר, ההחזקה באש ובכוהל חייבה את נאשמת 1 להפעיל שיקול דעת בטיחותי יסודי, אקטיבי ופוזיטיבי בנוגע לאש ולכוהל; לקיים שיח בטיחותי בנוגע לאש ולכוהל עם כל הגורמים הלוקחים חלק בארגון, תכנון, ניהול והפקת אוהל אורט, ובמיוחד עם הגורמים האמונים על בטיחות האירוע מעצם תפקידם (קרי נאשם 6, המפיק, ונאשם 7, מהנדס הבטיחות) ועם הגורמים האמונים על התכנים המדעיים שהוצגו באוהל אורט (קרי הנאשמים 2 ו-4); לרכז ולדאוג לבחינה בטיחותית של התכנים, הפעילויות והחומרים בהם נעשה שימוש, לרבות ובעיקר ביחס לאש ולכוהל; ולוודא שננקטים אמצעי זהירות מספקים מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש ובכוהל, וזאת במיוחד לנוכח השתתפות קטינים ביריד המדע, הן כמדגימים והן כקהל (על מאפייניהם המיוחדים), ולאור כך שהקהל שלקח חלק ביריד היה קהל רחב, לא ידוע, מזדמן ורב גילאי, ובשים לב לכך שמדובר באירוע מיתוגי מבחינת אורט, שלא חייב את הצגת ניסוי הסירה דווקא כדי להשיג את מטרות האירוע באופן הולם, וכי אירוע מסוג זה נערך על ידי אורט, ועל ידי נאשמת 1 בפרט, בישראל לראשונה.
1821. במסגרת אמצעי הזהירות האמורים שהיה על נאשמת 1 לנקוט, היה עליה גם לוודא את התאמת הסביבה לתוכן בהתאם לגורמי הסיכון הייחודיים הנובעים משימוש באש ובחומר לקיח ביריד בפני קהל רחב, לא ידוע, מזדמן ורב גילאי, הכולל קטינים, בידי קטינים, המבצעים אותו מספר רב מאוד של פעמים באותו יום, ללא השגחה או פיקוח צמודים של
1822. --- סוף עמוד 294 ---
1823.
1824. מורה מקצועי או של מבוגר אחר, מאפיינים שהיו שונים מהותית מהשימוש הקודם שנעשה באש ובחומר הלקיח במסגרת פרויקט המד"צים, באופן שחייב בחינה מחודשת של בטיחות הניסוי בתנאים החדשים ואסר על הסתמכות עיוורת על ניסיון קודם בלתי רלוונטי (כדוגמת פרויקט המד"צים), ואשר הפכו את הסכנה לפגיעה בקהל או בתלמידים המדגימים מהאש ומהכוהל למסתברת הרבה יותר.
חובות הזהירות המוטלות על נאשמת 1 בשל תפקידה ואחריותה באירוע ציבורי המקוים על ידי מוסד חינוכי בהשתתפות תלמידיו, המציגים בו ניסויים מדעיים