1857. זאת ועוד, נאשמת 1 אף נמנעה מלנקוט אמצעי זהירות ולוודא את התאמתה של הסביבה לתוכן הפעילויות והתכנים ולגורמי הסיכון הייחודיים הנובעים משימוש באש ובכוהל, וזאת על אף שידעה שהקהל באירוע הינו קהל רחב, לא ידוע, מזדמן ורב גילאי, הכולל קטינים, וכן ידעה, או שהיה עליה לדעת, שהפעילויות והתכנים מודגמים על ידי קטינים מספר רב מאוד של פעמים באותו היום, ללא השגחה או פיקוח צמוד של מורה מקצועי או של מבוגר אחר, ושהניסוי מבוצע לראשונה באירוע ציבורי בישראל. נאשמת 1 אף לא נתנה דעתה כלל להתאמת הסביבה לתוכן הייחודי של הפעילויות וההדגמות, ובמיוחד לניסוי הסירה, וזאת על אף שידעה, או שהיה עליה לדעת, כי הסביבה שונה מהותית ומשמעותית מהסביבה הקודמת שבה בוצעו הפעילויות וההדגמות במסגרת פרויקט המד"צים, וידעה שזו הפעם הראשונה שניסוי הסירה מוצג באירוע ציבורי בישראל. תחת זאת הסתמכה נאשמת 1 באופן עיוור על ניסיון קודם בלתי רלוונטי (כדוגמת פרויקט המד"צים). הימנעות נאשמת 1 מלוודא שבוצעה בחינה מחודשת של בטיחות הניסוי (והפעילויות האחרות) בתנאים החדשים, והתאמת הסביבה לדרישות העולות מבחינה זו, הפכה את הסכנה לפגיעה בקהל או בתלמידים המדגימים מהאש והכוהל למסתברת הרבה יותר ומהווה סטייה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה.
1858. ויודגש כי המחדל שבהימנעות נאשמת 1 מהתאמת הסביבה לתוכן חמור במיוחד לאור אמצעי הזהירות הפשוטים, וייתכן שאף זולים, שניתן היה לנקוט כדי להקטין, ואף למנוע,
--- סוף עמוד 300 ---
את הסכנה. כך, בראש ובראשונה, ניתן היה לבטל כליל את ביצוע ניסוי הסירה ביריד ולהחליפו בפעילות אחרת, וזאת בעיקר לנוכח המטרה המיתוגית-שיווקית העיקרית של היריד מבחינת אורט והעובדה שלא היה כל הכרח בביצוע ניסוי הסירה דווקא בכדי לממש מטרה זו. לחילופין, ניתן היה להקים מחסומי בטיחות בין הניסויים לצופים בהם שיבטיחו שמירת מרחק בטיחות שיגן על הקהל ובעיקר על ילדים קטנים נמוכי קומה, להשתמש באמצעי מיגון לקהל ולמבצעי הניסויים, להקים הגבהות לצורך צפייה בטוחה מרחוק של קהל נמוך, לווסת את הקהל הנכנס לאוהל והקהל הצופה בניסויים, על ידי שליטה בכוח האדם הנוכח באירוע, לרבות צופים ומבצעים (ויצירת אפשרות ריאלית לפקח על הרחקת הקהל מהניסוי), או לנקוט בכל דרך אחרת שהיה בה כדי למנוע, או לכל הפחות למזער, את הסיכונים האפשריים, ובפרט את הסיכונים הנובעים משימוש באש ובכוהל, במסגרת הניסויים המוצגים.