2042. לאור כל האמור אני קובע שלא התקיים התנאי המקדים והנפרד לכניסה בשערי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, ומכאן שלא חלה על נאשם 5 חובת הזהירות העצמאית והנפרדת הקבועה בסעיף זה. על כן, ניתן לקבוע כבר עתה כי לא ניתן להרשיע את נאשם 5 בעבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.
2043. יחד עם זאת, כתב האישום מבקש להרשיע את הנאשמים לחילופין בעבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין, ועל כן יש מקום להמשיך ולבחון מהן חובות הזהירות המוטלות על נאשם 5 בענייננו והאם הוא סטה מסטנדרט ההתנהגות המצופה הנובע מהן.
חובות הזהירות המוטלות על נאשם 5 בשל תפקידו ואחריותו באירוע ציבורי המקוים על ידי מוסד חינוכי בהשתתפות תלמידיו, המציגים באירוע ניסויים מדעיים
2044. כמובא בהרחבה בחלק המבוא, בפסיקה הנוהגת נקבעו זה מכבר חובות זהירות המוטלות על מורה ועל כל מי שבמסגרת תפקידו אחראי על היבט כלשהו הנוגע לתלמידים ביחס לתלמידים שבפיקוח המוסד החינוכי ובעת שהם בפיקוחו. חובות הזהירות משתרעות על הגנה על התלמיד מפני פגיעת גורם חיצוני אחר (חי או דומם), על הגנה על הזולת ועל הציבור מפני פגיעת התלמיד בהם, ועל הגנה על התלמיד מפני פגיעה בעצמו. חובות אלה חולשות הן על מתחם בית הספר והן מחוצה לו, בשעות בהן נתונים התלמידים תחת פיקוחו של המוסד החינוכי (פרשת בוחבוט; פרשת אלגביש; פרשת גודר; פרשת מרצלי; פרשת לחם). יתרה מכך, קבעתי לעיל כי בענייננו, לאור המאפיינים והנסיבות הייחודיים של אוהל אורט ויריד המדע כפי שפורטו בהרחבה לעיל, אף יש מקום להחיל חובות זהירות מוגברות של השגחה ופיקוח כלפי התלמידים (פרשת גודר; פרשת אלגביש; פרשת מרצלי; פרשת לחם).
2045. עוד קבעתי בחלק המבוא שההלכה שנקבעה בפרשת מרצלי - לפיה חובת הזהירות הכללית האמורה כוללת בתוכה גם חובת משנה לנקוט באמצעים סבירים למניעת הנזק הצפוי מבעוד מועד, אשר מתגברת ככל שנקיטת האמצעים היא קלה ופשוטה יותר – יפה גם לענייננו,
2046. --- סוף עמוד 329 ---
2047.
2048. לאור הראיות והעדויות שהוצגו בפני המלמדות שללא ספק, מניעת הנזק בענייננו אכן הייתה קלה ופשוטה יחסית, וכלל לא דרשה הקצאת משאבים רבים או יקרים לצורך כך.
2049. זאת ועוד, גם פרטתי לעיל שככלל הוראות והנחיות משרד החינוך - לרבות חוזרי מנכ"ל, הנחיות מקצועיות, ומדיניות הגורמים הממונים במשרד החינוך - חלות על מוסד חינוכי ועל גורמים המשתייכים אליו ופועלים מטעמו, וכי הן מהוות לעולם את דרישת המינימום מהם (פרשת בוחבוט). הוראות והנחיות אלו עשויות לחול הן באופן ישיר והן כמקור השראה לסטנדרט הזהירות הנדרש מגורמי פדגוגיה ולגורמים הפועלים מטעם מוסד חינוכי מכוח ה"שכל הישר" של המדיניות השיפוטית, הנובע מעיקרון קדושת החיים ומקיומם של גורמי סיכון מובנים.