2091. לנוכח הספק הסביר בגינו לא הוכחה ידיעתו בפועל של נאשם 5 אודות השימוש באש, בכוהל ובגפרורים בפעילות באוהל אורט, המהווים גורם סיכון ו"נורת אזהרה" מרכזיים בענייננו, סבורני גם כי עוצמת הסטייה של נאשם 5, במעשיו ובמחדליו, מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו באופן סביר, בנתוניו ובנסיבות העניין, אינה גבוהה.
על כן, לנוכח עוצמת חובות הזהירות שהוטלו עליו כאמור לעיל, הרי שלא ניתן לקבוע כי מעשיו ומחדליו מגבשים סטייה מסטנדרט ההתנהגות המצופה שהנה ממשית דיה לצורך הרשעת נאשם 5 בעבירת רשלנות פלילית במקרה דנן (להבדיל מסטייה המאפשרת קביעת חבותו ברשלנות נזיקית).
2092. בהתאם לכל האמור, ובשים לב לכל האזהרות שהובאו לעיל בעניין הרשעה בעבירות של רשלנות פלילית, ובכפוף לאיזון בין ערכים ואינטרסים מתנגשים בכל הנוגע לאחריות לבטיחות במצבי סיכון מובנים באירועים מרובי משתתפים, הרי שגם אם יש לקבוע כי יש במעשיו ומחדליו של נאשם 5 משום סטייה מסטנדרט ההתנהגות המצופה באופן סביר מיוזם אירוע, ממפיק עליון ומהממונה על המנהלת בפועל של אירוע ציבורי רב משתתפים שנערך על ידי מוסד חינוכי, בנתוני נאשם 5 ובנסיבות העניין, הרי שלא ניתן לקבוע שסטייה זו היא ממשית דיה כדי להרשיעו בעבירות רשלנות פלילית, הן לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין והן לפי סעיף 341 לחוק העונשין, ועל כן יש לזכותו מביצוען מחמת הספק.
תוצאה וקשר סיבתי
2093. לאור קביעתי האמורה כי יש לזכות את נאשם 5 מחמת הספק גם מהעבירה המיוחסת לו לפי סעיף 341 לחוק העונשין, בשל כך שנותר ספק סביר בגינו לא ניתן לקובע כי מעשיו ומחדליו מגבשים סטייה ממשית מסטנדרט ההתנהגות המצופה באופן סביר מיוזם אירוע,
2094. --- סוף עמוד 337 ---
2095.
2096. מפיק עליון וממונה על מנהלת בפועל של אירוע ציבורי רב משתתפים שנערך על ידי מוסד חינוכי, בנתוניו, בנסיבות העניין ובשים לב לעוצמת חובות הזהירות שהוטלו עליו, הרי שאין עוד צורך לבחון את התוצאה והקשר הסיבתי. יחד עם זאת, ולצורך השלמת התמונה, מצאתי לנכון להתייחס גם לנושא זה בקצרה.
2097. בכל הנוגע לתוצאה, הרי שכאמור, הצדדים לא חלקו על התרחשות תוצאה בדמות החבלות שנגרמו לנפגעי העבירה כהגדרת חבלה בסעיף 34כד לחוק העונשין (ת/6; ת/7; ת/8; ת/10; ת/11; ת/12).
2098. יחד עם זאת, אני סבור כי קביעותי האמורות בדבר עיסוקו הכללי והאסטרטגי של נאשם 5 בהפקה בראשיתה, התרחקותו ממעגל העשייה המרכזי של האירוע ככל שהתקרב מועד האירוע, ואי הוכחת ידיעתו בפועל אודות השימוש באש ובכוהל בפעילות באוהל, המהווים גורם סיכון ו"נורת אזהרה" מרכזיים בעניינו, מותירות גם ספק סביר שאינו מאפשר גם לקבוע את קיומו של קשר סיבתי משפטי בין מעשיו ומחדליו של נאשם 5 לבין התרחשות התוצאה, קרי לא הוכח שאדם סביר, בנתוני נאשם 5 ובנסיבות העניין, היה יכול וצריך לצפות שמעשיו ומחדליו יגרמו לתוצאה ולאופן התרחשותה.