--- סוף עמוד 404 ---
טענות הגנה נוספות שהועלו
טענת ההגנה ל"מחדלי חקירה"
2544. חלק מהנאשמים, בגדר כפירתם ובסיכומיהם, העלו טענות שונות למחדלי חקירה או למחדלים של המאשימה, אשר בגינם ביקשו לזכותם מטעמים ראייתיים או מטעמי הגנה מן הצדק, או שביקשו נקודתית לקבוע בסוגיות שונות כי מחדל החקירה/התביעה פועל ראייתית לחובת המאשימה ומחזק את טענתם העובדתית. לחלק ניכר מטענות אלו, בעיקר בהקשר הראייתי הנקודתי שלהן, התייחסתי בהרחבה לעיל, במסגרת ניתוח טענותיו של כל נאשם. עם זאת, לנוכח העלאת הטענה גם במישור הרחב יותר, קרי טענה כי הצטברות מחדלי החקירה והתביעה וחומרתם מצדיקים את זיכוי הנאשמים, מטעמים ראייתיים ומטעמי הגנה מן הצדק, יש מקום להוסיף ולהתייחס לטענות אלו באופן נפרד.
2545. ראשית, לא כל פעולה שלא בוצעה במסגרת החקירה ולא כל ראיה או עדות שלא הוגשו או הובאו על ידי המאשימה מהווה בכלל "מחדל חקירה" או "מחדל תביעה". על פי הפסיקה, כ"מחדלי חקירה" ייחשבו רק אי ביצוע בלתי מוצדק של פעולות חקירה מתבקשות, קרי פעולות בסיסיות החיוניות לביסוס יסודות העבירה, או פעולות חקירה שיש להן רלוונטיות לבירור האשמה לגילוי האמת ולעשיית צדק ובכוחן להטיל ספק רציני בראיות המפלילות (ע"פ 9306/20 מארון ברגות נ' מדינת ישראל (נבו 29.04.2021). אי ביצוע פעולות חקירה לבדיקת טענות הגנה ייחשב ל"מחדל חקירה" אך רק ככל שמדובר בטענות הגנה מהותיות הרלוונטיות לבירור האשמה ואשר הועלו כבר בחקירת המשטרה באופן שאפשר את ביצוע הפעולות לבירור הטענות.
2546. שנית, אף אם אי ביצוע פעולה מסוימת על ידי היחידה החוקרת או המאשימה נחשב ל"מחדל חקירה" או ל"מחדל תביעה", יש להוסיף ולבחון את נפקותו של המחדל בנסיבות העניין. יש לבדוק תחילה מה היקפו ומה משמעותו היחסית של המחדל. במישור הראייתי יש לבדוק עד כמה מרכזית ומהותית הפעולה שלא בוצעה. לא דין מחדל נקודתי בסוגיה משנית כדין מחדל שיורד לשורשו של עניין בסוגיה מרכזית המצויה בליבת המחלוקת. יש לבחון האם בשל מחדלי החקירה הנטענים, נפגעה יכולתו של הנאשם להתמודד כראוי עם חומר הראיות אשר עמד נגדו, עד כי קיים חשש ממשי כי הגנתו קופחה, ונפגעה זכותו להליך הוגן (ע"פ 7758/04 בדר עבד אלקאדר נ' מדינת ישראל (נבו, 19.07.2007) (להלן: "פרשת עבד אלקאדר"); ע״פ 3308/15 אברהם שמיאן נ׳ מדינת ישראל). עוד יש לבדוק מה משמעותו היחסית של המחדל מול יתר הראיות בתיק ומה משקלו היחסי בתוך מארג הראיות הכללי, והאם על אף קיומו של המחדל קיימת תשתית ראייתית מספקת להרשעה (ע"פ 5633/12 און ניימן נ' מדינת ישראל (נבו, 10.07.2013); עניין שמיאן; ע"פ 7164/07 אלהוושלה נ' מדינת ישראל (11.02.08); ע"פ 5391/07, 5410/07 כהן נ' מדינת ישראל (31.12.07)).