2626. ראשית, אין חולק שאיש מאנשי משרד החינוך לא היה מעורב בשלבי היציאה לאירועים הציבוריים, בוודאי שלא בביצוע הפרויקטים ואף לא באישורם, מכיוון שאיש מהנאשמים או גורם אחר מטעם אורט לא פנה אליהם לעדכנם בפרטים, להתייעץ עמם ולקבל את אישורם (כפי שהיו חייבים לעשות). שנית, גם בנוגע לחלקם של חלק מאנשי משרד החינוך בוועדת ההיגוי ובאישור פרויקט המד"צים, נקבע כי לכל היותר הללו אישרו את מסמך הרציונל של פרויקט המד"צים אך בשום שלב ואופן איש מהם לא אישר פרטנית את הניסויים שנבחרו לביצוע בפרויקט, ואת ביצוע ניסוי הסירה, באש גלויה ובכוהל, בפרט. שלישית, כאמור, קו פרשת המים הרלוונטי לבחינת רשלנות הנאשמים הוא שלב היציאה לאירועים הציבוריים בכלל, ושלב ביצוע יריד המדע בפרט. מכיוון שאיש לא טען שמי מגורמי משרד החינוך האמורים היה מעורב באופן כלשהו בשלב האירועים הציבוריים
2627. --- סוף עמוד 417 ---
2628.
2629. ובוודאי שלא אישר את ביצוע הניסויים שם, וזאת בניגוד לחלקם, תפקידם ואחריותם המרכזית והישירה של הנאשמים ליריד המדע ולאוהל אורט, לפעילות ולתכנים שהוצגו בהם, לתלמידים שהציגו בהם ולבטיחות בהם, הרי שלא ניתן לטעון שמי מאנשי משרד החינוך התרשל בשלבים אלו, ואף אם ניתן לקבוע כי מהם התרשל בשלבים המוקדמים יותר, הרי שברי כי רשלנות זו שונה מהותית מרשלנותם הנאשמים, בהיקפה ובעוצמתה, ועל כן לא היה מקום לשקול להעמידם לדין. לכן רשלנותם, ככל שבכלל הייתה כזו, לא עולה כדי רשלנות פלילית, והם שונים מהנאשמים במאפיינים רלוונטיים, ומכאן שההחלטה שלא להעמידם לדין אינה מהווה אכיפה בררנית כלפי הנאשמים.
2630. חלק מהנאשמים טענו להפליה לרעה לעומת גורמים שונים במשרד החינוך שביצעו או אישרו ביצוע ניסויים שונים באש גלויה שלא במעבדה ושלא בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך - הבטיחות במעבדות, באופן דומה לביצוע ניסוי הסירה מחוץ למעבדה, אך לא הועמדו לדין. התייחסתי לחלק מטענות אלו לעיל. אשוב ואבהיר כי קשה לראות גם טענה זו להפליה לרעה כטענה רצינית, ראשית, מכיוון שמובן שאיש אינו טוען לכך שהיו למי גורמים אלו חלק, תפקיד או אחריות כלשהם ביחס ליריד המדע ולאוהל אורט, וזאת בניגוד לחלקם המרכזי והישיר של הנאשמים בניהול, בארגון ובהפקה של יריד המדע, באחריות על התכנים ועל התלמידים שהציגו באוהל אורט, ובאחריות על בטיחות האירוע והפעילויות. שנית, לא הובאו במשפט ראיות ממשיות לגבי התנאים והנסיבות של הצגת האש באותן דוגמאות לכאורה שהציגה ההגנה במסגרת חקירת חלק מעדי התביעה (כגון שושי כהן). על כן כלל לא הוברר גם מהן הנסיבות הבטיחותיות של ביצוע ההדגמות באש במרחב הציבורי. כך, למשל, לא ידוע מה טיב האירוע, מה טיב הקהל, מה כמות הקהל, האם הניסוי נבדק בטיחותית על ידי הגורמים המקצועיים במשרד החינוך והותאם בטיחותית לשינויים ולסיכונים עקב הוצאתו למרחב הציבורי ותנאי ביצועו, מי הם המבצעים, וככל שהם תלמידים קטינים האם היה עליהם פיקוח ועוד. כל אלו הם נתונים רלוונטיים מהותיים שבלעדיהם לא ניתן דעת אם אותם גורמים נטענים התרשלו בהצגת האש מחוץ למעבדה באופן כלשהו, לא ניתן להשוות בין המקרים ולא ניתן לבסס כל טענה של אכיפה בררנית. לכן לא הוכח שרשלנותם של גורמים אלו, ככל שבכלל הייתה כזו, עולה כדי רשלנות פלילית, והם שונים מהנאשמים במאפיינים רלוונטיים, ומכאן שההחלטה שלא להעמידם לדין אינה מהווה אכיפה בררנית כלפי הנאשמים.