194. את מצב הדברים הנתון כמתואר לעיל ניתן היה לראות בשתי פריזמות, נקודות מבט, שונות:
א. לכאורה הפרה של הזמנת העבודה שנמסרה לתובעת על ידי העירייה בכל הקשור לפרויקט בית ספר גלאור, שכן הוצאו מהתובעת כבר במועד ההודעה על הפסקת העבודה ביום 11.4.2013 עבודות הפיתוח שיחייבו הזמנת עבודה חדשה כולל השגת תקציבים ויציאה למכרז חדש; או מסירת העבודה לזכיין החדש על פי הסכם מסגרת חדש שייחתם עימו (נזכיר כי הסכם המסגרת של התובעת עם העירייה פג ביום 5.2.2014 והתביעה הכספית הוגשה ביום 27.2.2014 והזמנת עבודה חדשה לעבודות הפיתוח בגלאור טרם יצאה את הפועל).
ב. הסכמה של התובעת לצמצום ההזמנה בכל הקשור לפרויקט גלאור בהתאם להודעת הפסקת העבודה (נספח 22 לת/12). היינו השלמת עבודות המבנה והסכמה כי עבודות הפיתוח הנרחבות/הנותרות יושלמו בעתיד בהתאם להזמנה חדשה על כל המשתמע מכך (מכרז או הוצאה לזכיין רלוונטי על פי הסכם המסגרת בעת הרלוונטית).
195. אקדים ואומר כי הראיות שבפני מלמדות כי התובעת ראתה את הדברים בהתאם לנקודת המבט השנייה (ומיד נראה זאת). היינו התובעת השלימה עם צמצום הזמנת העבודה בהתאם, וכל שנותר לה היה רק לסיים את עבודות המבנה בהתאם להזמנת העבודה הקיימת (למעט עבודות פיתוח נרחבות, להבדיל מפיתוח צמוד שהתבצע על ידי התובעת כפי שהעיד קימלדורף).
196. בכל אופן, אם יהיה מי שיטען כי נקודת המבט הראשונה היא המדויקת יותר, בניגוד לדעתי, כי אז יש לומר כי עילת תביעה זו חסומה בפני התובעים במחסום דיוני של השתק עילה, עליו עמדנו לעיל.
ככל שסברה התובעת כי מכתב הפסקת העבודות הוא בגדר הפרת הזמנת העבודה והסכם המסגרת על ידי העירייה, כי אז העילה גובשה כבר ביום משלוח המכתב בדואר אלקטרוני לרמי ביום 11.4.2013, וודאי שכך הוא הדבר נכון ליום הגשת כתב התביעה הכספית ביום 27.2.2014 (כ-10 חודשים וחצי לאחר מכן), שעילתה נעוצה בעבודות שנמסרו מכח הסכם המסגרת, ובית ספר גלאור בכלל זה.
ודוק, התביעה הכספית כללה את פרויקט גלאור, אלא שלטענת התובעים (שפורטה גם לעיל) הם כללו בה בהתייחס לגלאור רק את השכר המגיע להם עד מועד הפסקת העבודות, ולא מעבר כך. על כך נענה, כי אם נקודת המבט הראשונה היא המדויקת יותר, היינו מכתב הפסקת העבודות מהווה הפרת הזמנת העבודה והסכם המסגרת, היה על התובעת בתביעה הכספית גם לכלול רכיבי תביעה נוספים הנובעים ממכתב הפסקת העבודות האמור, אשר הם פיצויי קיום או פיצויי הסתמכות, הנובעים מחמת הפסקת העבודות שלא כדין (לגרסת התובעים). משלא עשתה כן התובעת בתביעה הכספית ללא קבלת היתר לפיצול סעדים כנדרש (שוב נפנה בדברינו לעיל בנקודה זאת), היא מנועה מלעשות כן כעת, במסגרת התובענה הנדונה, מחמת השתק עילה.
197. בכל מקרה, כך לדעתי, הראיות מלמדות כי התובעת הבינה את מכתב הפסקת העבודות (עבודות הפיתוח הנרחבות יותר) בפרויקט גלאור, כצמצום הכרחי של הזמנת העבודה בפרויקט הנובע מהעדר תקציב להמשך העבודות שם, ומיצוי העבודות בשלב זה (נקודת המבט השנייה אותה הצגתי בסעיף 194(ב) לעיל).
להלן אפרט את הראיות המלמדות על כך:
א. התובעים קיבלו את מכתב הפסקת עבודות הפיתוח בגלאור לכאורה בשוויון נפש. פשוט עזבו האתר אפילו מבלי לסיים את עבודות המבנה, למרות שלא נכללו במכתב הפסקת העבודות נספח 22 לת/12, נעלו את שעריו במנעולים (לטעמי שלא כדין, ולכך נתייחס להלן) ולא הוציאו כל מכתב לתובעת/ים בו מוחים על הפסקת העבודות כאמור. התובעים צירפו לתצהירו של רמי חסון (ת/12) מספר רב של נספחים, ובמהלך ניהול התובענה צירפו מספר רב נוסף של מסמכים (והמוצגים הרבים ילמדו על כך), אך לא הציגו כל מסמך אחד ששלחו כאמור במחאה על הפסקת העבודות האמור;
ב. התובעים מיהרו להוציא לעירייה "חשבון סופי" לפרויקט גלאור, עובדה שיש בה בכדי ללמד לכאורה על ראייתם את עבודתם בפרויקט כזה כתמה ונשלמה, בהתאם לצמצום הזמנת העבודה על פי מכתב הפסקת העבודות נספחח 22 לת/12. רק מייזל הוא ששינה את כותרת המסמך מ"חשבון סופי" ל"חשבון טרום סופי", כפי שעשה עם יתר החשבונות הנוגעים לפרויקטים אחרים שנכללו בתביעה הכספית (בנדון ראו נ/2, תצהירו של מייזל בתביעה הכספית, סעיף 13).
ג. פרויקט גלאור נידון בהרחבה בפסק הדין בתביעה הכספית, ובמיוחד נפנה לסעיפים 120-121 לפסק הדין, שלשונם כדלקמן:
"120. בית ספר גלאור (שיפוץ מבנה ישן)
אושר חשבון טרום סופי ביום 2/7/13 בחתימות מייזל ונחשונוב, בסכום של 1,602,303 ₪, כשסכום זה מגלם את סך כל הכספים המאושרים לתשלום במצטבר לפרויקט.
עד ליום הגשת התביעה שולם סך של 712,193 ₪, והיתרה לתשלום 890,110 ₪ בצירוף מע"מ.
(כאן נעיר כי יוסי חסון ציין בתצהירו, כי סכום צפי סופי של המפקח מייזל לסיום הפרויקט עמד על סך של 1,950,000 ₪, כעולה מנספח 2 לתובענה, ואף ציין כי דרישת התשלום של התובעת עמדה על 1,961,470 ₪. יחד עם זאת התובעת כאמור מבססת תביעתה על החשבונות המאושרים הטרום סופיים, וזה אושר לה לגבי הפרויקט בנדון בסך של 1,602,603 ₪, כמצוין בסעיף 244.2 ל-ת/1. זה הסכום הקובע לטעמי מבחינת התובעת לצורכי תובענה זו, המבוססת על החשבונות המאושרים הטרום סופיים).
121. בית ספר גלאור (הקמת מבנה חדש + פיתוח)
אושר חשבון טרום סופי ביום 8/7/13 בחתימות מייזל ונחשונוב, בסכום של 2,704,696 ₪ (זאת לעומת הכתוב ב-ת/1 כי אושר חשבון טרום סופי בשיעור של 3,005,218 ₪), כשסכום זה מגלם את סך כל הכספים המאושרים לתשלום במצטבר לפרויקט, לאחר הפחתה של 10% מן היתרה לתשלום.
עד ליום הגשת התביעה שולם סך של 2,704,981 ₪. מכאן כי אין יתרה לתשלום (ואפילו שולם לכאורה ביתר, עד ליום הגשת התביעה ובהסתמך על החשבון הטרום סופי המאושר, סכום של 285 ₪).
(כאן נעיר כי יוסי חסון ציין כי הצפי הסופי של המפקח מייזל לסיום הפרויקט הנ''ל עמד על סך של 6,079,500 ₪ מתוכם הם זכאים ל-3,760,920 ₪, שכן הפרויקט לא הסתיים. יחד עם זאת, היות שהתובענה דנן בוססה על החשבונות הטרום סופיים המאושרים, הם אלה הקובעים לחישוב היתרה לצורכי תובענה זו)".
היינו רואים התחשבנות המכוונת להיות סופית להזמנת העבודה המיוחסת לבית ספר גלאור, שהסתיימה – בהתאם לצמצומה על פי מכתב הפסקת העבודות מיום 11.4.2013 (נספח 22 לת/12).