שאלה ב' – במה עוסקת התלונה למשטרה מיום 31.3.2014?
263. התובע בתצהירו ציין לענין התלונה המדוברת כדלקמן (סעיף 89 לת/12):
א. התלונה הוגשה נגד התובעים;
ב. היא כללה ייחוס של שתי עבירות לתובעים, כדלקמן:
* קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 סיפא לחוק העונשין);
* זיוף בנסיבות מחמירות (סעיף 418 סיפא לחוק העונשין).
ג. התלונה נסבה על הפערים בין דרישות התשלום של התובעת לבין הזמנות העבודה שהעירייה הוציאה במקור עבור התובעת.
(כך גם נטען בסעיף 73 לכתב התביעה);
264. התובע הפנה בתצהירו גם להודעת הדוברות העירייה מיום 31.3.2014 על אודות הגשת התלונה (נספח 55 לת/12) – (להלן: "הודעת הדוברות"). בהודעה זאת נרשם כי:
"עיריית חדרה הגישה הבוקר תלונה למשטרת ישראל נגד הקבלן רמי חסון בשל חשד לקבלת דבר במרמה...".
היינו מההודעה לכאורה עולה כי התלונה הוגשה רק בגין חשד לעבירה של קבלת דבר במרמה, אך לא גם בגין חשד לעבירת זיוף בנסיבות מחמירות.
גם הפרסומים שבאו באמצעי תקשורת שונים בעקבות הודעת הדוברות, וצורפו כנספחים 56-63 לת/12 מלמדים לכאורה, כי התלונה הוגשה רק בגין חשד לקבלת דבר במרמה.
265. כאמור העירייה מצידה לא פירטה בעדויותיה את פרטי התלונה והעבירות שיוחסו לתובעים. ההיפך – בסעיף 117 לכתב הגנתה העירייה הכחישה את פרטי התלונה, למעט עצם הגשת התלונה על ידי זגדון.
266. לאחר כל אלה, צירף התובע לתצהירו ת/12 את נספח 64, מסמך משטרתי נושא כותרת "אישור בדבר הגשת תלונה", וכן את נספח 65 תשובת המשטרה למכתבם של רמי ויוסי חסון, מהם עולים פרטים על אודות התלונה השונים מהאמור בתצהירו של התובע, כדלקמן:
א. התלונה לא הוגשה נגד התובעים כהצהרתו של התובע, אלא רק נגד התובעת – רמי חסון בע"מ. כך עולה ברורות מנספח 65, בו מצויין ברורות כי התלונה הוגשה נגד התובעת בלבד.
עמדה על נקודה זאת גם שרוני, בציינה כדלקמן:
"...אני מבקשת לדייק, אין שום מקום בתלונה, שהוגשה תלונה נגד רמי חסון. הוגשה תלונה על פעולה שהעלתה חשד מאוד חמור, זה גם לא מצוין בתלונה שכתוב רמי. הרי אתה לא יודע. כשאומרים המפקחים, התלונה הייתה על הכול, נדרש לבודק את הכול, כולל את המפקחים. שאומרים איך לא שאלת את המפקחים. איך אני אשאל את המפקחים כשכל הדבר הזה צריך בדיקה אז לא היה פה איזה משהו. אתם הולכים כל פעם לנתיב הזה שיש משהו נגד רמי. הסיפור היה שהיה כאוס טוטלי וכל הכאוס הזה העלה חשדות קשים שהלכו למשטרה. אז הבדיקה הייתה רוחבית אמורה להיות, לא בדיקה פרסונלית אז ז(ה) הסיפור" (עמ' 944 לפרו' שו' 11-18);
עוד צויין בתשובת המשטרה (נספח 65 לת/12) כי:
"תיק החקירה נסגר (נגד התובעת – ח"ש) מאין אשמה פלילית בתאריך 18.12.2014... אף אחד מהמעורבים בחברת רמי חסון לא הוגדר כחשוד ו/או מעורב".
היינו – מתחילת הדרך ועד סגירת התיק בהעדר אשמה, רמי ויוסי לא הוגדרו בתיק כחשודים או כמעורבים.
זאת בניגוד למתואר בסעיף 89 לת/12, כאילו התלונה הוגשה גם נגד התובע (הגם שהשפעתה מבחינת לשון הרע היא גם על התובע, כטענתו, וכפי שאבהיר בסעיפים 338 ו-348 להלן. במיוחד כשבהודעת הדוברות של העירייה, נספח 55 לת/12 פורסם, תוך טעות, כי התלונה הוגשה נגד רמי חסון, וגם לכך אתייחס בסעיף 348 להלן).
ב. בנספח 64 לת/12 צויין כי התלונה הוגשה בחשד לעבירת קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין. לעומת זאת התובע בתצהירו ת/12 (סעיף 89) טען כי התלונה הוגשה בגין חשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.
ההבדל משמעותי.
סעיף 415 לחוק העונשין קובע כדלקמן:
"המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".
ג. התובע בסעיף 8 לת/12 טען כי התלונה הוגשה גם בחשד לזיוף בנסיבות מחמירות (סעיף 418 סיפא לחוק העונשין). דא עקא שנספח 64, כמו גם הודעת הדוברות (נספח 55 לת/12) והפרסומים מכוחה, מלמדים לכאורה שאין הדבר כך. התלונה מיום 31.3.2014 לא כללה בחובה גם חשד לעבירת זיוף בנסיבות מחמירות.
267. טוב היו עושים התובעים לו היו מביאים את העובדות בהקשר לתוכן התלונה ונגד מי הוגשה, כהווייתם.
268. לסיכום שאלה ב' ייאמר כדלקמן:
א. התלונה ביום 31.3.2014 הוגשה נגד התובעת בלבד (הגם שהשפעתה מבחינת לשון הרע היא גם על התובע, כפי שאבהיר כאמור להלן);
ב. התלונה היתה בחשד לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין;
ג. התיק נשוא התלונה נסגר בהעדר אשמה פלילית ביום 18.12.2014.