279. גנדלמן נחקר על תצהירו נ/10 ביום 19.5.2021, ובהתייחס להחלטה על הגשת התלונה ציין כדלקמן:
א. הוא מאשר כי לא ניפגש עם התובע לאחר הבחירות בנושא החוב, ולמעשה לא פגשו כלל לעניין החוב (עמ' 1219-1220 לפרו');
הוא ידע על הגשת התביעה הכספית על ידי התובעת, והוא ציפה כי תגיע, שכן עיריית חדרה לא נעתרה למכתב הדרישה הכספי של התובע (עמ' 1240 לפרו' שו' 14-24);
ב. לשאלה על אודות הבירורים שערך זגדון עובר להגשת התלונה, השיב:
"ת. אני לא יודע מה הבירורים, עשה את הבירורים עם אנשי המקצוע, חלקם הוא עדכן אותי, אני לא זוכר כל בירור, הלך והתייעץ עם פרקליט המחוז, הלך והתייעץ עם פרקליט המחוז ואחר כך בא אלי עם ההמלצות שלו שאמר צביקה תקשיב, זה נראה לא טוב, יש הרבה באגים, איתן לדרר המליץ שזאת דרך הפעולה, אמרתי אם כך צא לדרך ותפעל,
ש. מי סיפר לך שהוא התייעץ עם פרקליט המחוז זגדון?
ת. בזמנו, אני חושב שכן, לא רק אתו דרך אגב.
ש. עם מי הוא התייעץ?
ת. אני חושב שעם אנשי המקצוע.
ש. עם היועצת המשפטית שרון?
ת. היא היתה אתו לדעתי לכל אורך הדרך, להערכתי גם היא וגם שאר בעלי מקצוע.
ש. כולם אמרו לו,
ת. אני לא אמרתי את זה,
ש. אז מה כן?
ת. אני אמרתי שזגדון על סמך מה שהוא בדק, ולראייה לא נחה דעתו, הלך גם לפרקליט המחוז, קיבל שמה גם את המלצתו של פרקליט המחוז, בא עם זה אלי, אמרתי אם אלה הנתונים וזה מה שפרקליט המחוז אומר לך תגיש תלונה, אני מגבה את התלונה" (עמ' 1236-1237 לפרו').
ג. הוא לא היה שותף לשיחתו של זגדון עם פרקליט המחוז, והוא גם לא ידע לומר בבירור איזה חומר הוצג לפרקליט המחוז לדרר, והאם הוצגה לו גם התביעה הכספית שהוגשה כחודש עובר להגשת התלונה (עמ' 1237 לפרו' שו' 10-20);
לשאלה למה הפרקליט לדרר לא הוזמן לעדות על ידי העירייה, השיב שפרקליט המחוז לא עובד אצלו (עמ' 1249 לפרו' שו' 5), אך עמד על דעתו כי "פרקליט המחוז המליץ למנכ"ל את המלצתו" (עמ' 1249 לפרו' שו' 9).
יחד עם זאת הוסיף וציין כי:
"חזקה שאם זגדון הולך לפרקליט המחוז הוא יציג לו את תמונת המצב כפי שהוא רואה אותה" (עמ' 1238 לפרו' שורות 1-2).
ד. לשאלה האם הוא יודע מה התרחש בין בר זיו לבין נחשונוב ושני המפקחים (מייזל ולומקה) בין תאריך 9.3.2014 (עת יצא הדו"ח הראשוני של בר זיו) לבין הפגישה המסכמת עם בר זיו בלשכתו ביום 27.3.2014, השיב בשלילה (עמ' 1239 לפרו' שו' 2-4);
ה. לשאלה למה לא זימן לפגישה המסכמת עם בר זיו את קימלדורף ונחשונוב, השיב, כי לא מצא לנכון להזמינם לפגישה האמורה (עמ' 1241 לפרו' שו' 20-25);
כשנשאל האם לא היה רצוי שגורמים נוספים מקצועיים יהיו באותה פגישה, השיב:
"כבוד השופט, עכשיו אני לא סתם רציתי לראות, אמרתי, שיטת העבודה שלי באופן כללי, אני עובד מול מנהלי האגפים שלי, אני לא מקיים פגישות שבשגרה עם הכפוף לכפוף או השני כפופים מתחת. יש מקרים, אני לא אומר, יש מקרים שאני יכול לקחת מנהל מחלקה במקרה הזה יושב פה מהנדס העיר, שמבחינתי הוא נושא באחריות לכל מה שקורה בתחומי ההנדסה בעיר חדרה" (עמ' 1243 לפרו' שו' 14-18);
בהמשך השיב כי זגדון ושרוני היו בפגישה המסכמת האמורה ביום 27.3.2014. עם קימלדורף נפגש באותו יום בשעה מוקדמת יותר, אך אינו יודע אם השתתף גם בפגישה עם בר זיו. למרות שברגיל בנושאים הנדסיים יושב מהנדס העיר (עמ' 1245 שו' 2-12);
ו. באשר להנחיותיו לזגדון לברר ולפעול בהתאם לאפשרויות העומדות בפניו, ציין כי האפשרות הפשוטה היא לשלם לתובעת אם הכל תקין בביצוע העבודות נשוא הדרישה הכספית. אם יש חשש שהענין לא תקין, יש לפנות לבדיקת בעלי מקצוע. הוא ציפה שזגדון ירכז את בדיקת כל האירוע הזה עם כל הגורמים הרלוונטיים. לאחר כל אלה, זגדון בא אליו:
"עם תשובות לא מספקות ומקבל עצה מפרקליט המחוז, אז זה מה שצריך לעשות, כי אילולא הייתי עושה את זה יש סיכוי שמישהו היה בא ושואל אותי רגע, הניחו בפניך את כל הדברים, למה לא הלכת והגשת תלונה במשטרה, ואז מה הייתי עונה?" (עמ' 1247-1248; הציטוט מעמ' 1248 שו' 13-16);
ז. לשאלה למה מיהרו להגיש תלונה ולא המתינו עד להכרעה בתביעה הכספית, או לפחות עד לאחר הגשת בקשת רשות להגן מטעם העירייה, ולשמוע אולי הערות מצד השופט בתביעה הכספית לאחר דיון או שניים, במיוחד כשבדיקתו של בר זיו רק בראשיתה, השיב:
"כבוד השופט, כשמגיע המנכ"ל ומציג לי את הדברים ולאחר מכן בא ואומר לי תשמע, הייתי בפגישה עם פרקליט המחוז וזה לא פגישה, אנחנו, פרקליט המחוז עורך דין איתן לדרר עבדנו אתו ועובדים אתו מהיום הראשון, בא ואומר לי זאת גם המלצתו של איתן, אני אומר את זה גם היום בדיעבד, אני בנושא הזה, באירוע הזה לא שם סימני שאלה בכלל, לא שם כי אני עוד פעם אומר, תאר לך שאני אומר אוקיי, תשהו ומחר בבוקר אני צריך להסביר למה לא הלכתי למשטרה. ומבחינתי, אמרתי ואני אומר, זה אירוע בסדר גודל, אני עברתי בחיים שלי מצבי קיצון, גם תחת אש, אבל זה אירוע שאני נכנס וזה מונח סכום כזה, שאף אחד מאנשי המקצוע שלי, עכשיו, זה לא אנשי מקצוע חדשים שהתחילו אתי את התפקיד, הם היו שם, כולם, מכירים את זה. לא בא ונותן לי את הביטחון, לא אומר לי אתה יכול לחתום. וזהו, זאת הסיטואציה" (עמ' 1250 לפרו' שו' 14-24);