שאלה א' – מי העביר המידע לדוברות העירייה על הגשת התלונה?
329. התשובה לשאלה זאת די פשוטה להכרעה.
גנדלמן בעדותו מסר כי הוא או זגדון מסרו המידע למחלקת דוברות של העירייה (סעיף 320 (ז) לעיל);
זגדון מנגד מסר שלושה גורמי מידע אפשריים לדוברות בדבר הגשת התלונה: גנדלמן, שרוני והוא עצמו (סעיף 321 לעיל). יחד עם זאת מעדותו של זגדון (ראו סעיפים 321 ו-323 לעיל) עולה, או ניתן להסיק, כי הוא לא מסר המידע על הגשת התלונה לדוברות העירייה.
שרוני בעדותה בנדון (ראו סעיף 324 לעיל) גם הרחיקה עצמה מהפרסום האמור.
330. מכאן עולה מסקנה בסבירות ראויה, כי גנדלמן מסר את דבר הגשת התלונה לדוברות העירייה.
331. בכל מקרה, וגם אם איני מדייק במסקנתי האמורה, מבחינת אחריות העירייה לפרסום בהתאם לחוק, ככל שתמצא, הדבר אינו משנה. הרי גנדלמן העיד שהוא או זגדון, מנכ"ל העירייה, מסרו את דבר הגשת התלונה למחלקת דוברות העירייה. מכאן כי מקור המידע הוא מי משניהם. הם פעלו בסוגיית הגשת התלונה, כפי שאף הציגו זאת לכל אורך הדרך, כגורמים מוסמכים מטעם העירייה, ובתוקף תפקידם.
יותר מזה, אפילו איננו יודעים לאשורו מי מסר את דבר הגשת התלונה למשטרה, הדבר אינו פוטר העירייה מאחריות נזיקית/לשון הרע לפרסום הדוברות המדובר. אפילו גנדלמן בתצהירו הבהיר כי העירייה אחראית לפרסום הדוברות שלה (ראו סעיף 319(ו) לעיל).
שאלה ב' - מי ניסח את הודעת הפרסום?
332. הן גנדלמן והן זגדון העידו כי לא היו מעורבים בניסוח התלונה (ראו עדותם לעיל);
שרוני העידה כי כלל לא הכירה את נספח 55 (ראו עדותה בסעיף 323 לעיל), וממילא לא היתה מעורבת בניסוח הפרסום האמור;
333. אכן לא הובא כל עד מטעם מחלקת הדוברות של העירייה להעיד גם בנקודה זאת, אך עדותם בנדון של גנדלמן וזגדון היא מסתברת. הרי חלק מרכזי מתפקידה של מחלקת הדוברות בכל עירייה הוא לנסח הודעות כאלה ואחרות, וגם הודעות לתקשורת דוגמת ההודעה דנן. לכן נתתי אמון בעדותם הנדונה, כי לא היו מעורבים בניסוח ההודעה האמורה (נספח 55 לת/12). יחד עם זאת כאמור, אחריות העירייה קיימת אפילו ניסוח הדברים נעשה על ידי מאן דהוא ממחלקת הדוברות של העירייה (וגנדלמן, כאמור, הודה בכך בתצהירו – סעיף 319(ו) לעיל);
שאלה ג' - האם גנדלמן היה מודע לנוסח הפרסום טרם פרסומו?
334. לא בכדי את השאלה הנדונה הצגתי רק לגבי גנדלמן, שכן עדותו בנדון לא היתה ברורה דיה, כפי שנראה להלן;
לעומתו, זגדון לכל אורך הדרך, החל מעדותו בבקשת החסינות וכלה בחקירתו הנגדית בתיק העיקרי, ציין כי לא קרא את נוסח הפרסום המדובר טרם פרסומו ולא היה מודע לו (ראו סעיפים 321 ו-323(ג) לעיל).
335. גרסתו הראשונה של גנדלמן ניתנה דווקא ליועץ המשפטי של עיריית תל אביב, עו"ד סלמן, שאישורו שניתן בתמיכה בהענקת חסינות, צורף לבקשת החסינות. באישור זה צויין, כי גנדלמן לא יזם את פרסום התלונה מיום 31.3.2014, אך היה מודע לתוכנה טרם פרסומה (ראו גם סעיף 69(ג) להחלטת החסינות);
כך אף ציין בתצהירו נ/10 בתביעה העיקרית (סעיף 319(ג) לעיל);
רק בחקירתו הנגדית לא זכר להגיד אם היה מודע לתוכן הפרסום מראש, אם כי לא שלל זאת (סעיף 320(ב) לעיל).
336. במצב דברים זה ניתן לקבוע בסבירות ראויה, כי גנדלמן היה מודע לתוכן הפרסום נספח 55 לת/12 טרם פרסומו.