הוספנו אף (בסעיף 364 לעיל) את הדברים הבאים:
"לטעמי החלקים הרביעי והחמישי של הפרסום, שלא היו מדוייקים ולא שיקפו המציאות, נועדו לטעמי לפגוע מעבר לנדרש בתובעים (ראו דבריי בסעיף 351 לעיל). חלקים אלה בפרסום נוסחו בצורה כוללנית והחלטית, באופן שהקורא הסביר (וכאמור המבחן הוא אובייקטיבי, ועמדנו על כך לעיל) עלול לטעות ולחשוב כי כל הפרויקטים שביצעה התובעת בעבור העירייה, נשוא התביעה הכספית, נבדקו ונמצאו חריגים. בעוד שהמציאות היא שנבדק רק גן אחד וגם זאת באופן ראשוני בלבד (ראו נספח 73 לת/12, מכתבו של בר זיו מיום 8.9.2014).
לכן סביר כי ניסוח כזה של מצב הדברים גרם לפגיעה גדולה יותר מהנדרש בתובעים.
לטעמי קשה לנתק את פרסום הדברים כמות שהם (בנספח 55 לת/12) מהתביעה הכספית שהוגשה ביום 16.2.2014, כחודש וחצי לפני הפרסום המדובר (שאף הוזכרה בפרסום הנדון).
כפי שציינתי לעיל כשדנו בעצם הגשת התלונה, שוכנעתי כי התלונה הוגשה ללא קשר לתביעה הכספית. ברם קשה לי לומר את אותם דברים לגבי פרסום הגשת התלונה במתכונתה היא, על החלקים הלא מדוייקים שבה, המשפיעים כאמור על הפרסום או הבנת הפרסום כולו על ידי הקורא הסביר. זאת – תוך הגברת הפגיעה בתובעים...
ניתן לטעמי לקבוע בסבירות ראויה, כי יש קשר בין נוסח הפרסום לבין הגשת התביעה הכספית, באופן שנועד לפגוע מעבר לנדרש בתובעים".
עוד הוספתי לעיל (סעיף 367) כי:
"כפי שהרחבנו לעיל, הפרסום לטעמי עבר את השיעור הנדרש, בוודאי כשאינו מדוייק בחלקיו הרביעי והחמישי. סבורני כי מידת הצניעות היתה יכולה להועיל במקרה דנן על נסיבותיו (ממצאים ראשונים ובהסתמך על פרויקט אחד), ולהוביל את העירייה להימנע מפרסום הגשת התלונה, או להציג בצורה קצרה ומדוייקת, כפי שגם הבהרתי לעיל".
443. במצב דברים זה, כשהפרסום (להבדיל מעצם הגשת התלונה) נעשה:
כמשקל נגד לתביעה הכספית שהוגשה כחודש וחצי עובר להגשת התלונה (ראו גם דברינו בסעיף 453 להלן);
כשהעירייה ידעה כי חלקיו הרביעי והחמישי של הפרסום אינו משקף אף את המציאות בשעתה (והרחבנו על כך לעיל), ויש בו פגיעה מוגברת בתובעים;
כי הבסיס לתלונה בראשיתו, ומחייב השלמות ובדיקות נוספות (ראו מכתבו של בר זיו מיום 9.3.2014 שהוזכר רבות לעיל) ולא ציינה זאת בתלונה בכדי להקטין את נזקם של התובעים;
כשהפרסום בוצע תוך ידיעה או ציפייה ברורה כי יגיע אף לאמצעי התקשורת הארציים ולא רק המקומיים (כפי שארע בפועל);
קשה שלא להסיק בסבירות ראויה כי היתה מצידה של העירייה בפרסום זה (נ/55 לת/12) התנהגות זדונית. קרי כוונה של ממש לפגוע, וכך אני קובע.