דנפ 1062/21 יונתן אוריך נ' מדינת ישראל - חלק 100

21. חוק המחשבים נחקק לפני למעלה מ-25 שנים. עידנים שלמים בתחום המחשבים חלפו מאז. המחשבים שעמדו נגד עיניו של המחוקק אז והיום אינם אותם מחשבים, גם אם הם מתוארים באמצעות אותה מילה. די יהיה אם אזכיר, על קצה המזלג, כי בשנים שחלפו השימושים במחשבים הפכו מגוונים יותר, כי היקף הזיכרון של מחשבים הוא נרחב לאין שיעור, וכי במקרים רבים צווי חדירה אף חורגים מגבולותיו הפיזיים של המחשב (למשל, אל קובצי "ענן"). מורכבותו הרבה של הנושא, שבגינה לא מתאפשרת במקרה זה פעולה של "קריאה לתוך החוק" כמענה לאי-ההסדרה של האפשרות לערור, מדגישה את הצורך לעדכן את החוק למחשבים של ימינו אנו ומציאות השימוש בהם, ויפה שעה אחת קודם.

ש ו פ ט ת

השופטת ע' ברון:

--- סוף עמוד 122 ---

אני מצרפת את הסכמתי לחוות דעתה המקיפה של חברתי הנשיאה א' חיות, על טעמיה, גם לתוצאה. אוסיף מספר מילים.

ענייננו בשלב החקירה. וכפי שציינתי בחוות דעתי בעניין שמעון, את הדיון בבקשה לחיפוש בחומר מחשב – ובתוך כך טלפון חכם, כבמקרים שבאו לפנינו – יש לקיים, ככלל, במעמד צד אחד. כפי שהובהר, ניכר שזוהי בחירה מודעת של המחוקק וצידוקה בצידה; זו גם הפרקטיקה הנוהגת מאז ומתמיד. מכאן ובהיעדר הוראה אחרת בחוק, נגזר כי לא קיימת זכות השגה על צו חיפוש שניתן וטרם שבוצע.

עם זאת חשוב לשוב ולהדגיש כי בעת שבית המשפט נדרש להחליט בבקשה למתן צו חיפוש במחשב, עליו לשוות לנגד עיניו את הזכות לפרטיות שהיא זכות יסוד נעלה ואת הפגיעה הקשה בה שטומן בחובו החיפוש; כאשר אל מול שיקול זה, עומד אינטרס הציבור במיצוי החקירה ובחקר האמת. מוטלת על בית המשפט האחריות להידרש מיוזמתו למידתיות הצו, להיכנס לעובי הקורה ובכלל זה לבחון אם יש מקום להטלת מגבלות על החיפוש. כך, בין היתר, בהיבט של תקופת הזמן הרלוונטית לחיפוש, כמו גם הגבלתו של הצו למילות חיפוש מסוימות. שומה על בית המשפט לגלות ערנות ולעמוד על המשמר כדי להבטיח שהחיפוש, ככל שיותר, לא יפגע בפרטיות מעבר לנדרש. כך לעניין עצם ההחלטה אם להתיר חיפוש, כך בנוגע להיקף החיפוש. אמות המידה והשיקולים שפרשה הנשיאה ביריעה רחבה ראוי שידריכו את בית המשפט, גם את רשויות החקירה, בכל הנוגע להליך החיפוש ובכל שלביו. אוסיף את המובן מאליו, והוא שיש להקפיד על טוהר ההליך והוראות הדין בפעולות רשויות החקירה. השלכות הנודעות לסטייה מכך לעניין קבילות הראיות שהושגו ועוד, מקומן להידון במסגרת ההליך המשפטי עצמו, ולא בשלב החקירה.