--- סוף עמוד 140 ---
וישנה דרישה להליך הוגן – בשלב החקירה נוטה המטוטלת לטובת מתן אפשרות למשטרה לחקור, לעבוד ביעילות, ולהגיע להחלטה אם לסגור את התיק או להתקדם. לכן הספק הסביר – שחשיבותו אינה מוטלת בספק – מקבל עוצמה רבה יותר בשלב המשפט וההכרעה. בשלב החקירה הצורך ב"ביעור הרע" ובמתן כלי עבודה למשטרה חזק יותר.
בהחלטתי בפסק הדין התייחסתי לצורך האנושי הבסיסי בעריכת חקירות, ולשם כך פניתי לסיפור הראשון במקרא – חטא האדם הראשון, חקירתו ועונשו. סיפורים נוספים בספר בראשית מדגימים גם הם את אתגרי החקירה האנושית, ואת הצורך במתן כלים לרשות החוקרת. בסיפורי המקרא הראשונים החקירה היא מלאכתו של האל, למשל ביחס לחטא האדם הראשון או חטאו של קין (ראו בראשית ד, ג-י). ואילו כאשר נעשה נסיון מצד האדם לחקור, הוא אינו "יודע כל", לא בהכרח מצליח, ולעיתים אף נכשל באופן חרוץ. לדוגמא, יעקב מנסה לחקור מי גנב את התרפים – פסלי האליל – שלהם סגד חמיו, לבן הארמי. רחל, אשתו, שגנבה את התרפים, מוליכה אותו שולל ויעקב נכשל במציאת הגנב. בעקבות כך אף מאשים – לשווא – את לבן הארמי כי האחרון טופל עליו ועל בני ביתו האשמות שווא... (בראשית לא, יט-נג). עוד דוגמא נוגעת גם היא ליעקב, שאינו מצליח לחשוף את השקר שסיפרו לו בניו, כי חיה רעה טרפה את בנו יוסף, תוך הצגת בגדי יוסף המוכתמים בדם של שעיר עיזים (בראשית לז, כג-לה). בפרשה נוספת לא מצליחים בניו של יעקב לרדת לחקר האמת בעת שיוסף "מפליל" אחד מהם בגניבת הגביע שלו (בראשית מד, א-לד). נראה שהדוגמא המובהקת הראשונה לחקירה מוצלחת שנעשית באמצעות התבונה האנושית היא הסיפור המפורסם על שלמה המלך ושתי הנשים, שכל אחת מהן טענה כי "בני החי ובנך המת" (מלכים א' ג, טז-כח). וראו הקדמתי לספרו של חיים ויסמונסקי חקירה פלילית במרחב הסייבר 16 (2015). וכן ראו דניאל פרידמן הרצחת וגם ירשת – משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא 47-21 (2000). אך החכם באדם מצויד ב"ארגז כלים" שאינו נחלת הכלל.
סיפורי המשפט העברי הובאו כדי ללמד כמה קשה היא החקירה. אם ברצוננו להלחם נגד הפשע, וזהו רצון חשוב בחייה של כל חברה – יש להכיר בקשיי החקירה ולמצוא את האיזון המתאים בין האסור והמותר בגדרה ובין היעיל והמעכב. מטעם זה, ובשונה משלב המשפט שבו העקרון המוביל הוא הספק הסביר, בשלב החקירה העקרון המוביל הוא חשש מפני סיכול ושיבוש. כך יקודם היעד של חקירת הפשע וביעור הרע.