--- סוף עמוד 27 ---
(וראו עניין שמעון, בפסקה 7 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) הנדל). ואכן, כפי שצוין לעיל, בשלב החקירה בקשות הנדונות במעמד צד אחד הן עניין שבשגרה, ורבים מן הצווים המבוקשים ניתנים ללא ידיעתם של החשודים ומבלי שניתן להם פתחון פה (עניין מליניאק, בפסקה 11; ויסמונסקי, בעמ' 278). כך, למשל, רשאי בית המשפט להורות על מעצרו של אדם לפני הגשת כתב אישום שלא בנוכחותו, והדיון בבקשה יתקיים ככלל בדלתיים סגורות – בין היתר, כדי למנוע אפשרות של הכשלת המעצר (סעיפים 12 ו-15(ח) לחוק המעצרים; להרחבה ראו: רינת קיטאי סנג'רו המעצר: שלילת החירות בטרם הכרעת הדין 308-307 (2011) (להלן: קיטאי סנג'רו)).
52. גם ביחס להסדרים הקרובים לענייננו והנוגעים לאיסוף ראיות על ידי רשויות החקירה, רבות מהבקשות נדונות ומוכרעות במעמד צד אחד. כך, הפרקטיקה ביחס לבקשות לצווי חיפוש בחצרים היא של קיום דיון במעמד צד אחד (הרפז וגולן, בעמ' 174; הרדוף, בעמ' 65; בהקשר זה ראו גם את דבריו של השופט (כתוארו אז) הנדל בעניין שמעון (בפסקה 4 לחוות דעתו) ביחס לסעיף 17ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, שממנו ניתן להסיק כי צווי חיפוש נדונים במעמד צד אחד; אך מנגד ראו את עמדתו של השופט אלרון בנושא (בפסקה 34 לחוות דעתו בעניין שמעון)). כמו כן, צו המופנה לאדם בדרישה להמצאת חפץ או מסמך בהתאם לסעיף 43 לפקודת החיפוש (אשר יכול להתייחס גם לחומר מחשב, בהתאם להגדרת "חפץ" בסעיף 1 לפקודה), מתבקש אף הוא, ככלל, במעמד צד אחד, בלא ידיעתו של החשוד ומבלי שניתן לו פתחון פה (בש"פ 5605/21 שתיווי נ' משטרת ישראל, פסקה 10 (9.9.2021); נקדימון, בעמ' 301); וכך גם בקשות לצווי האזנת סתר ובקשות לצווים לקבלת נתוני תקשורת (ראו, בהתאמה: סעיף 6(ב) לחוק האזנת סתר ועניין נתוני התקשורת, בעמ' 711).
משמע – המחוקק סבר כי הפגיעה בזכות הטיעון נדרשת בשלב החקירה, אך ראה לאזנה באמצעות פיקוח שיפוטי על התנהלות רשויות החקירה הן בשלב הוצאת הצו והן בדיעבד, באופן שנועד להבטיח את מידתיותה של הפגיעה. אכן, עצם קיומה של ביקורת שיפוטית על פעולותיה של רשות חוקרת – גם אם הביקורת מתקיימת במעמד צד אחד – יש בו אלמנט מרסן כלפי הרשות, המסייע בסינון פעולות שחורגות מהסביר (ראו בהקשר זה: עמיר כהנא ויובל שני רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה 284 (מחקר מדיניות 123, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2019)). כך, למשל, חוק האזנת סתר וחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת),