ראשית, במקרים בהם הבקשה למתן צו חיפוש אשר יכשיר חיפוש נוסף במחשב או בטלפון החכם מבוססת בעיקרה על מידע שהתגלה בחיפוש שבוצע שלא כדין, ייתכן כי ממצאי החיפוש שבוצע לפי צו החיפוש לא יהיו קבילים בהליך העיקרי (ראו למשל עניין בן חיים, בעמ' 353), או שהדבר יקים לזכות הנאשם טענה מקדמית להגנה מן הצדק, אשר יהא בה כדי להביא לביטול האישום כלפיו (ראו עניין אוריך השני, בפסקאות 18-19 לפסק דינו של המשנה לנשיאה (כתוארו אז) ח' מלצר). על כן, במקרים אלו, נחיצות הצו אשר מעצם טיבו יביא לפגיעה נוספת בפרטיות - מוטלת בספק.
לכך יש כמובן השלכה מהותית על השאלה האם הפגיעה בפרטיות כתוצאה ממתן הצו עולה על הנדרש - שאלה אותה יש לבחון כאמור הן לפי הוראות סעיף 23א לפקודה, והן לפי עקרון המידתיות שלפיו אין לפגוע בזכויות יסוד של אדם מעבר לנדרש (ראו גם החלטתי בבש"פ 5612/18 גבאי נ' מדינת ישראל, פסקה 27 [פורסם בנבו] (23.8.2018) (להלן: עניין גבאי)).
שנית, במקרים בהם הבקשה למתן צו חיפוש מבוססת על חיפוש מוקדם שבוצע שלא כדין, מתעורר חשש כי רשויות החקירה ביצעו מעין "מסע דיג" במכשיר הטלפון הנייד או המחשב של הנחקר במטרה להשיג פיסת מידע לביסוס הבקשה למתן צו החיפוש. אך מובן הוא, כי התנהלות שכזו חותרת תחת הוראות הפקודה המורות באופן מפורש כי אין לערוך חיפוש במחשב אלא על פי צו שיפוטי, וגוררת פגיעה נרחבת בזכויותיהם של נחקרים שלא לצורך (ראו גם דברי השופט י' טירקל בבג"ץ 66/81 המפקח הכללי של משטרת ישראל נ' שופט בית משפט השלום, פ''ד לה(4) 337,352 (1981); בג"ץ 4455/19 עמותת טבקה - צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה נ' משטרת ישראל, פסקה 34 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות [פורסם בנבו] (21.1.2021)).
היעתרות לבקשה למתן צו חיפוש, מבלי להתחשב בעובדה כי קדם לה חיפוש בלתי חוקי עלולה לספק תמריץ מסוים לרשויות החקירה לערוך "מסע דיג" מסוג זה, שהרי אף אם תוצרי החיפוש המוקדם לא יהוו ראיה קבילה, יתכן כי יתר המידע שיימצא בחיפוש המאוחר, שיבוצע על פי צו החיפוש, יתקבל ככזה (לדיון בתמריצי רשויות החקירה להשגת ראיה באופן בלתי חוקי ראו גם: אלכס שטיין "האזנת-סתר ומעקבים אלקטרוניים נסתרים כאמצעים לקידומה של חקירה פלילית ובטחונית" משפטים יד 527,553-549 (1984)).
הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח דחיית דוקטרינת "פירות העץ המורעל" בשיטת המשפט הישראלית, לפיה ראיות שהושגו כתוצאה מהפרת זכותו החוקתית של הנאשם פסולות (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461,529-530 (2006) (להלן: עניין יששכרוב או הלכת יששכרוב); רע"פ 3199/20 דניס זייצב נ' מדינת ישראל, פסקה 24 [פורסם בנבו] (12.8.2021)).