--- סוף עמוד 38 ---
המבוקשות; היקף הפגיעה שעלולה להיגרם בפרטיותו או בזכויותיו האחרות של המחזיק במחשב או בטלפון, ובזכויותיו של אדם אחר; ופעולות החקירה שבוצעו עד למועד ההחלטה בבקשה (ראו עניין אוריך הראשון, בפסקאות 27–38). בכלל זה, כפי שקבעתי בעניין אוריך הראשון, חיפוש מוקדם שבוצע שלא כדין במחשב או בטלפון נייד חכם עשוי אף הוא להשליך על החלטת בית המשפט בבקשה למתן צו לחיפוש נוסף בו" (שם, בפסקה 27 לחוות דעתו).
74. תמימת דעים אני עם חברי כי על בית המשפט שדן בבקשה למתן צו חיפוש להביא בחשבון את השיקולים המנויים לעיל, ולהלן אעמוד על מספר שיקולים רלוונטיים נוספים. וחשוב להדגיש גם בהקשר זה כי אין מדובר ברשימה סגורה או ממצה, וכי המשקל שיש ליתן לכל אחד מהשיקולים הללו, בנפרד ובמצטבר, נגזר מנסיבות המקרה הקונקרטי ונתון לשיקול דעתו של השופט הדן בבקשה.
75. לגישתי, במסגרת ההכרעה בבקשה לצו חיפוש במחשב יש להתייחס גם למעמדו של בעל המחשב או המחזיק בו (למשל חשוד, עֵד או מתלונן); לשאלת היותו בעל מקצוע שחל לגביו חיסיון לפי כל דין (השוו: סעיף 3(ז) לחוק נתוני תקשורת); ולמורכבות החקירה. ככל שבית המשפט סבור כי יש להיעתר לבקשה לצו חיפוש, יש לקחת בחשבון את האפשרות להגביל את החיפוש לפי פרמטרים שונים ובהם סוגי קבצים, טווח תאריכים, מילות חיפוש והתקשרויות עם גורמים ספציפיים (ראו בפסקה 9 לחוות דעתה של השופטת ברון בעניין שמעון). לצד זאת, על בית המשפט לציין במפורש אם החליט שהחיפוש יתקיים שלא בפני עדים (בהתאם לאמור בסעיף 26(א)(2) לפקודה), וליתן את הדעת לזהוּת בעל התפקיד שעתיד לבצע את החיפוש, בשים לב לדרישת סעיף 23א(א) לפקודה לפיה על החיפוש להתבצע על ידי "בעל תפקיד המיומן לכך".
בהקשר אחרון זה יצוין כי בהתאם לאמור בנוהל החיפוש במחשב, "בעל תפקיד המיומן לכך" הוא שוטר שעבר הכשרה והסמכה מתאימה (סעיף 3(ד) לנוהל), אם כי במספר החלטות של ערכאות דיוניות נקבע בעבר כי "בעל תפקיד מיומן" יכול שיהיה, בנסיבות מסוימות, גם שוטר "רגיל", אם לא נדרשת מיומנות יוצאת דופן לחילוץ סוגי מידע בסיסיים מטלפון נייד (ראו, למשל: ת"פ (מחוזי י-ם) 2077/06 מדינת ישראל נ' אריש, פסקה 6 (6.3.2007); ת"פ (שלום פ"ת) 24516-04-13 מדינת ישראל נ' זצני, פסקה 14 (22.2.2015); ת"פ (שלום י-ם) 1197-06-19 מדינת ישראל נ' קלמן, עמ' 16
--- סוף עמוד 39 ---