78. סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כאמור ש"בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק". בענייננו, אף המדינה לא חלקה על סמכותו של בית המשפט להורות במקרה ספציפי על קיום דיון בבקשה לחיפוש בחומר מחשב במעמד הצדדים (פסקה 6 להשלמת הטיעון מטעמה בדיון נוסף שמעון). לפיכך, ואף שנוכח התכליות של שלב החקירה שעליהן עמדתי לעיל, ברוב המכריע של המקרים יתקיים הדיון במעמד צד אחד, אני סבורה כי אין מקום לשלול באופן גורף את האפשרות שבית המשפט יקיים במקרים מסוימים דיון במעמד הצדדים בבקשות לצווי חיפוש בחומר מחשב (בין מיד לאחר הגשת הבקשה, ובין לאחר שהתקיים תחילה דיון במעמד צד אחד). ואולם, את הפעלתה של סמכות זו יש לייחד למקרים חריגים ונדירים בלבד, שבהם סבור השופט הדן בבקשה כי נסיבותיו המיוחדות של המקרה מחייבות לשמוע את עמדת בעל המחשב או צד אחר, לצורך קבלת ההחלטה השיפוטית.
79. דוגמה למקרה מסוג זה ניתן למצוא בתרחיש שבו רשות חוקרת מבקשת לבצע חיפוש במחשבו של בעל מקצוע הנהנה מחיסיון על פי דין (למשל, עורך דין או עיתונאי), ונמצא כי נוכחותו של אותו בעל מקצוע היא הכרחית על מנת לבחון אם קיימת הצדקה למתן הצו או אם יש צורך בתנאים מקדימים כלשהם לחיפוש. דוגמאות אפשריות נוספות ייתכנו במצבים שבהם בית המשפט מגיע למסקנה כי הוצג בפניו מידע חלקי או בלתי-מדויק, באופן שמונע ממנו לקבל החלטה המבוססת על תשתית עובדתית מלאה; וכן במצבים שבהם נפל פגם בהתנהלות הרשות החוקרת, אשר עשוי להשפיע על ההחלטה בבקשה, ויש קושי ממשי לברר את נסיבות קרות הפגם מבלי לזמן צדדים נוספים לדיון (באשר לנפקות פגמים מסוג זה ראו בהמשך). ויודגש – השאלה אם המדינה מסכימה לקיום הדיון במעמד הצדדים אינה מעלה ואינה מורידה לעניין החלטת בית המשפט בהקשר זה (וראו פסקה 9 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) הנדל בעניין שמעון).
ד. סיכום ביניים
--- סוף עמוד 41 ---
80. ככלל, הדיון בבקשתה של רשות חוקרת לחיפוש בחומר מחשב יתקיים במעמד צד אחד, למעט במקרים חריגים וייחודיים אשר לגביהם מצא בית המשפט כי נוכחות צד נוסף היא הכרחית לשם קבלת החלטה בבקשה. כפועל היוצא מכך, ועל מנת להבטיח את מידתיות הפגיעה בפרטיות ובזכות הטיעון ולאפשר ביקורת על הליך החיפוש בשלבים מאוחרים יותר, הוצגו לעיל מספר אמות מידה שרשויות החקירה ובתי המשפט נדרשים ליישם בהליך החיפוש על שלביו השונים.