--- סוף עמוד 48 ---
בהליכים לפי סעיפים 34 ו-38א לפקודה, ואין מקום לערב מין בשאינו מינו ולאפשר השגה עקיפה על צו חיפוש במחשב במסגרת הליכי החזרת תפוס.
95. משהגעתי למסקנה כי אין מקום לאפשר הגשת הליך השגה על צווי חיפוש במחשב – בין באופן ישיר בדמות ערר או ערעור, ובין באופן עקיף באמצעות הליכי החזרת תפוס – נותרה החלופה האחרונה שהועלתה בטענות הצדדים ובפסק הדין בעניין שמעון. עניינה של חלופה זו בהעלאת השגות על צו חיפוש במחשב במסגרת פנייה לבית משפט שנתן את הצו בבקשה לבטלו.
ג. הגשת בקשה לביטול ההחלטה לבית המשפט שנתן את הצו
96. חברי השופט אלרון סבר כי יש לאפשר פנייה לבית המשפט שנתן את צו החיפוש בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מכוח ה"עקרון הכללי המעוגן בחוק סדר הדין הפלילי ובפסיקה, באשר לאפשרות לטעון לביטול החלטות שיפוטיות הניתנות במעמד צד אחד במסגרת ההליך הפלילי" (פסקה 44 לחוות דעתו בעניין שמעון; וכן ראו סעיפים 126, 130 ו- 208 לחוק סדר הדין הפלילי; בש"פ 3390/14 ענבל נ' מדינת ישראל (11.6.2014)).
97. אפיק זה אף הוא מוקשה בעיניי, נוכח העובדה שהסעיפים הרלוונטיים בחוק סדר הדין הפלילי חלים על נאשם – וממילא על השלב שלאחר הגשת כתב אישום, ולא בשלב החקירה (ראו פסקה 7 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) הנדל בעניין שמעון). כמו כן, גם כאשר דבר קיומו של צו חיפוש במחשב שניתן במעמד צד אחד נודע לנחקר, בדרך מקרה, בחלון הזמנים שבין מועד מתן הצו ובין ביצועו – תכליותיו של שלב החקירה, ובפרט הצורך בשמירה על יעילותה והחשש המתמיד מסיכולה, עומדות בעינן. לפיכך אינני סבורה שיש הצדקה לפתוח בפני נחקרים אלו פתח להשגה על צווי חיפוש, אשר אינו עומד בפני נחקרים אחרים. הוא הדין בנוגע לאותם המקרים שבהם המחשב מצוי בידי הרשויות, והנחקר סבור כי התפיסה נעשתה לצורך חיפוש במחשב (וראו פסקה 92 לעיל). יש ממש בטענה כי פתיחת אפיק השגה בדמות הגשת בקשה לביטול צו שניתן במעמד צד אחד, תוביל לריבוי בקשות לביטול צווי חיפוש – בין אם הנחקר מודע לתוכן הצו הקונקרטי שניתן ובין אם לאו. הדבר עלול לעכב את החקירה ולסרבלה בדומה להליכי ההשגה הישירים שעליהם עמדתי לעיל (ערעור וערר), ומשכך אינני סבורה כי מסלול שכזה הוא רצוי גם מבחינה מהותית.
--- סוף עמוד 49 ---
98. לסיכום חלק זה: האינטרס הציבורי בקיום חקירות פליליות מהירות ויעילות ככל הניתן, והחשש המתמיד מפני פעולות לשיבוש החקירה, מובילים למסקנה כי אין מקום לאפשר השגה על החלטה בבקשה לצו חיפוש במחשב טרם ביצועו – בין בערעור, בין בערר, בין בהליכי החזרת תפוס ובין בבקשה לביטול ההחלטה.