--- סוף עמוד 83 ---
בהינתן זאת – קיים קושי של ממש בעריכת איזונים נדרשים אלו, ובבחינת היקף הפגיעה הדרוש בזכותו של אדם לפרטיות, מבלי שתינתן לו האפשרות לעלות את טענותיו בעניין. סוגיה זו היא שבמוקד דנ"פ שמעון – וכעת אדרש אליה.
דיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב במעמד הצדדים
19. נקודת המוצא לבחינת השאלה האם יש לקיים דיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב במעמד הצדדים, היא בעקרון היסוד לפיו אין לפגוע בזכויותיו של אדם בטרם תינתן לו הזדמנות הוגנת ונאותה להשמיע את טענותיו (ראו למשל רע"פ 851/09 שמש נ' מדינת ישראל, פ"ד סד(1) 288, 305 (2010) (להלן: רע"פ שמש); רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' גוסקוב, פסקה כד (20.11.2012); ע"פ 7039/20 בן מיכאל נ' מדינת ישראל פסקה 3 (19.10.2020)).
על כן, בהיעדר הוראה מפורשת בחוק או שיקול משמעותי התומך בצמצום זכות הטיעון – חלה חזקה לפיה אין להגביל או לשלול זכות זו (ראו רע"פ שמש, בעמוד 305, וההפניות המופיעות שם). כך בהתאם לעקרון הכללי שלפיו פגיעה בזכות יסוד תיעשה ככלל לפי הסמכה מפורשת בחוק בלבד (ראו למשל רע"ב 6976/18 שירות בתי הסוהר נ' פרש, פסקה 5 לפסק דיני (16.6.2021); רע"פ 8182/18 מושיא נ' מדינת ישראל, פסקה 7 לפסק דיני (18.2.2020)).
לפיכך, במקרים בהם ביקש המחוקק להגביל את זכות הטיעון של אדם, ולאפשר דיון במעמד צד אחד בעניין המשליך על זכויותיו, הדבר נקבע ככלל באופן מפורש תוך ציון הוראות שונות לאיזון הפגיעה בזכויותיו למול האינטרס הציבורי – ראו למשל סעיף 6 לחוק האזנות סתר, התשל"ט–1979 (להלן: חוק האזנות סתר), המאפשר הוצאת צו האזנת סתר לאחר דיון במעמד צד אחד בחקירות פליליות של עבירות פשע בלבד; סעיפים 12–15 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן: חוק המעצרים), הקובעים הוראות שונות באשר לאפשרות לקיים דיון במעמד צד אחד בעניין מעצר חשוד.
20. על רקע חשיבותה של זכות הטיעון להבטחת טוהר ההליך הפלילי ותקינותו, הודגש כי זכות הטיעון של חשוד – ולא רק זו של נאשם – נגזרת גם מהזכות להליך הוגן, המשתרעת על פני שלביו השונים של ההליך הפלילי (ראו למשל בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד סג(3) 500, 532 (2010); בש"פ 8015/09 קוניוף נ' מדינת
--- סוף עמוד 84 ---
ישראל, פסקאות 21–22, 24–25 (20.10.2009); בש"פ 8151/18 מדינת ישראל נ' אברמוב, פסקה 9 (31.1.2019) (להלן: עניין אברמוב)).