חשיבותה של זכות הטיעון של נחקר וחשוד נובעת בין היתר מפערי הכוחות המובנים בין השוטר לאזרח בכלל, ובין הנחקר לחוקריו בפרט. כפי שהדגשתי בבש"פ שמעון:
"לא פעם, אדם המתייצב לחקירה משטרתית נפגש לראשונה ברשויות החקירה והאכיפה. הבנתו את אופיו וטיבו של הליך החקירה מועטה, ויכולתו לעמוד על זכויותיו עלולה להיות מוגבלת. החקירה המשטרתית, מעצם טיבה וטבעה, מעמידה את הנחקר במצוקה ובמבוכה, "חודרת לפני ולפנים של ציפור נפשו ויוצרת אצלו לחצים נפשיים חמורים" .... על רקע פערי הכוחות בין המשטרה לאזרח ובין הנחקר לחוקריו, והחשש כי פערים אלו יביאו לפגיעה בזכויות שלא לצורך, קבע המחוקק כי פעולות חקירה מסוימות יבוצעו תחת פיקוח שיפוטי הדוק. אולם, יכולתו של בית המשפט לפקח באופן אפקטיבי על פעולות חקירה אלו נפגעת כאשר הדיון בבקשת רשויות החקירה לבצע פעולה זו או אחרת נעשה במעמד צד אחד. במצב זה, נדרש השופט להיכנס בנעלי האדם שזכויותיו עלולות להיפגע, ולהעלות בשמו את טענותיו. מלאכה זו אינה פשוטה כלל ועיקר – וזאת בפרט לנוכח העומס הרב בו מצויים בתי המשפט" (שם, בפסקה 22).
21. יתירה מזאת, קיום הדיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב במעמד צד אחד – אף כאשר אין בקיומו במעמד הצדדים כדי לפגוע באינטרס הציבורי – עלול לפגום במראית פני הצדק ובאמון הציבור בבתי המשפט.
על הסכנות האורבות להליך ההוגן כתוצאה מקיום דיונים במעמד צד אחד בבקשות למתן צווים במסגרת חקירה פלילית, ניתן ללמוד מדוח צוות הבדיקה לבחינת ההיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין שופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום ובין גורמי תביעה, שבראשו עמדתי, ושעל חבריו נמנו גם נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, השופטת ר' יפה-כץ, ונשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופטת ע' רון (צוות הבדיקה לבחינת ההיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין שופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום ובין גורמי תביעה "סיכום והמלצות" (אפריל 2018) (להלן: דו"ח צוות הבדיקה)).
--- סוף עמוד 85 ---
כפי שציינתי גם בבש"פ שמעון, במסגרת עבודת הצוות, נמצא כי לא פעם התקיים קשר ישיר ואישי בין השופט הדן בהליכים פליליים בבקשות למתן צווים במעמד צד אחד במסגרת חקירה סמויה, לבין אנשי המשטרה ושאר רשויות החקירה והאכיפה הטוענים בפניו (דו"ח צוות הבדיקה, בעמודים 6–14).
נוהל נשיאת בית המשפט העליון 1-18 "ממשק העבודה בין שופטים ובין גורמי תביעה וחקירה בבקשות לפני הגשת כתב אישום" (תוקן ביום 29.8.2018) שקבעה חברתי הנשיאה, ביקש למגר תופעה זו במטרה "לשמור על תקינות ההליך השיפוטי, על מנת לשמור על השוויון בין בעלי הדין וכדי למנוע פגיעה במראית פני הצדק ובאמון הציבור במערכת בתי המשפט" (שם, בסעיף 3; וראו גם בפסקה 76 לחוות דעתה של הנשיאה).