אולם, עיקר הוראות אלו נועד אך לצמצם את החשש מאי סדרים העלולים להתרחש כתוצאה מקיום הדיון במעמד צד אחד – וברי כי כאשר ניתן להימנע מכך, מוטב לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים. זאת, באופן שיאפשר לשופט הדן בהליך להקפיד "על שקיפות ונראות כלפי כל הצדדים", כמצוות הנוהל (שם, בסעיף 18).
אף בכך יש כדי לתמוך במסקנה שלפיה יש להימנע ככל הניתן מפגיעה בזכותו של נחקר וחשוד לפרטיות בטרם תינתן לו אפשרות נאותה להשמיע את טענותיו.
22. אומנם, ככל זכות אחרת, זכות הטיעון של הנחקר עלולה לסגת מפני אינטרסים ציבוריים אחרים. כך למשל כאשר קיים יסוד סביר לחשש כי עריכת דיון בנוכחות הנחקר או החשוד בעניין בקשה למתן צו חיפוש במחשבו – ובכלל זה במכשיר הטלפון הנייד החכם שברשותו – יביא לסיכול החיפוש או לשיבוש החקירה (ראו גם עניין אברמוב, שם; ע"פ 1761/04 שרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 9, 21 (2004); רע"פ 1230/18 מליניאק נ' משטרת ישראל – יחידת אתג"ר, פסקה 11 (28.5.2018) (להלן: עניין מליניאק)).
בהתאם, בתי המשפט נעתרים כעניין שבשגרה לבקשות למתן צו חיפוש במעמד צד אחד, מאחר שהדבר "מתחייב מן הצורך להבטיח את יעילותו של החיפוש; וזו נעוצה, בעיקרון, בגורם ההפתעה" (יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים: חלק ראשון –
--- סוף עמוד 86 ---
הליכים שלפני משפט 683 (2008) (להלן: קדמי); משה שלגי וצבי כהן סדר דין הפלילי 61 (מהדורה שניה, 2000)).
אולם, יש לנקוט משנה זהירות שמא חריג זה – המאפשר לגרוע מזכות הטיעון בשם האינטרס הציבורי שקידום החקירה – ייהפך לכלל, וזכות הטיעון תיפגע באופן גורף אף כאשר אין כל הכרח כי הדיון בבקשה למתן צו חיפוש ייעשה במעמד צד אחד. יפים לעניין זה דברי המשנה לנשיאה א' ריבלין בבש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד סג(3) 500, 532 (2010):
"אמות המידה המיושמות בשלב החקירה והמעצר הראשוני שונות במובנים מסוימים מאמות המידה המיושמות בשלבים אחרים של ההליך הפלילי, כאשר לצד פגיעה אפשרית ביכולת של החשוד או העצור להתגונן קיימים מנגנוני-הגנה כאלה ואחרים (למשל פרקי הזמן הקצרים שבהם ניתן לעצור אדם בשלב החקירה והפיקוח השיפוטי ההדוק). אולם כל פגיעה נוספת בזכויות החשוד והעצור, בפרט כשהיא מתבטאת בצמצום היכולת לקיים פיקוח שיפוטי, עלולה להפר את האיזון ולשמוט את הקרקע מתחת להגינותו של ההליך. אדרבא, דווקא בהליך שבו קיימות מגבלות מוגברות על היכולת של החשוד-העצור להתגונן ולהשיב לטענות המועלות נגדו, יש להישמר-ביתר מפני הצבת קשיים נוספים ומפני העצמת הדרתו מן ההליך" [ההדגשה הוספה – י' א'].