בהתאם לכך, האפשרות להשיג על החלטה בבקשה למתן צו חיפוש במחשב תלויה, במידה רבה, בשאלה אם יש לראות בהחלטה זו משום "פסק דין" לבר פלילי לעניין סעיף 52 לחוק בתי המשפט.
30. כפי שהודגש לא אחת, סיווגה של החלטה כ"החלטה אחרת" או כ"פסק דין" לעניין אופן ההשגה עליה, אינו כפוף לכותרת הפורמאלית של ההחלטה – אלא נקבע על פי מאפייניה המהותיים והשפעתה על זכויות המעורבים. במסגרת סיווג ההחלטה,
--- סוף עמוד 94 ---
יש לבחון, בעיקרו של דבר, אם יש בה כדי להכריע באופן סופי בנוגע לטענות זכות ולסעדים שהתבקשו בהליך, וכן את עוצמת הזיקה שבין ההחלטה לבין הסוגיה העיקרית שבמחלוקת (ראו החלטת הנשיא מ' שמגר בב"ש 521/85 שירלי תאומים נ' מנחם רפאל, לט(2) 56 (1985); עניין חסן, בעמ' 693–694; ראו גם בש"פ 4804/17 ברמלי נ' מדינת ישראל, פסקאות 10–13 (9.8.2017) וההפניות המופיעות שם).
על כן, במקרים בהם אין בהחלטה כדי לסיים את ההתדיינות בין הצדדים – ולוּ במסגרת הליך נוסף הנלווה להליך העיקרי – יהא זה שיקול לסיווגה כ"החלטה אחרת" שעליה אין זכות ערעור. מטעם זה למשל נקבע כי אין לנפגע עבירה זכות ערעור על החלטת בית המשפט הדן בפלילים בעניין גובה הפיצוי שיוענק לו – שהרי באפשרותו לפתוח בתביעה אזרחית "נגררת" נגד מבצע העבירה (רע"פ 9748/11 ארויו נ' בן דוד (31.7.2013); ראו גם תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018).
אולם, כאשר ההחלטה מביאה לסיום ההתדיינות בין הצדדים להליך, או מכריעה בזכותו של צד שלישי ואין באפשרותם לפנות לערכאה שיפוטית נוספת להמשך הדיון בעניין כדי להגן על זכותם, הדבר יהווה שיקול מכריע לסיווגה כ"פסק דין" עליו ניתן לערער בזכות (רע"פ 6016/06 קובן נ' מדינת ישראל מע"מ ת"א, פסקה 5 (17.7.2007); רע"פ 8274/99 חילף נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 433, 436–437 (2000) (להלן: עניין חילף); עניין חסן, בעמ' 693–694).
31. בחינת מאפייניה של החלטה בבקשה למתן צו חיפוש במחשב (ואף בצו חיפוש בכלל, כאשר הדבר מעשי), מצביעה לטעמי על כך שיש לסווגה כ"פסק דין" לעניין ההשגה עליה. זאת, מאחר שההחלטה מכריעה כאמור אם ניתן לפגוע בפרטיות בעל המחשב או המחזיק בו לצורך קידום הליכי החקירה, ומהו היקף הפגיעה הנחוץ לצורכי החקירה; ההחלטה תינתן בשלב החקירה, ובטרם הוגש כתב אישום נגד הנחקר – אשר ייתכן כי כלל אינו חשוד בתיק; במקרים רבים מסיימות רשויות החקירה את עבודתן לאחר ביצוע החיפוש ומחליטות על סגירת התיק; ומכל מקום, את הפגיעה בפרטיות הנחקר לא ניתן יהיה לרפא במסגרת ההליך העיקרי אף אם יוחלט להעמידו לדין – הגם שניתן יהיה להתחשב בהשגותיו על חוקיות צו בקביעת משקל ממצאי החיפוש ובגזירת עונשו (ראו גם עניין אוריך הראשון, בפסקה 29; עניין אוריך השני, בפסקה 26(ד); בג"ץ 49/62 קלוגר נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל, פ"ד טז 1267, 1273 (1962); United States v. Ryan, 402 U.S. 530 (1971); אסף הרדוף "חזות של זכויות, מהות של צדק: